התורה כמנוע של שינויים

"תורה", זה כוח, אמצעי, שמתקן, הופך את היצר הרע שלי ליצר הטוב. ואם על ידי המימוש שלה אני משיג תוצאה טובה, אז אני מגיע ל"שמחת תורה". אני שמח שהייתה ברשותי תורה שבעזרתה אני תיקנתי את עצמי, נחלתי הצלחה והשגתי משהו טוב.

שאלה: אם התורה זה אמצעי לתיקון הרע, אז תחילה האדם צריך לזהות את הרע בתוכו. ועד אז הוא לא זקוק לאמצעי הזה. אבל אם כבר התחלתי בחיפוש הפנימי, אז איזה רע אני מגלה?

תשובתי: התשובה הבסיסית היא כזאת, הרע נבדק ביחס לבורא. כל מה שמנוגד לבורא, נקרא "רע". ואילו הבורא עצמו נקרא "טוב ומטיב", לפי פעולתו.

הרע שלי מבדיל אותי מהבורא, כי אני מרגיש הכול לפי השתוות הצורה ולהיפך, אני לא יכול לתפוס את מה שאין לי איתו שום דבר משותף.

אבל היצר הרע הוא חשוב מאוד, כי הבורא הוא זה שברא אותו. ברא בהופכיות אליו, קרא לו באופן המתאים ונתן לי איזה מכשיר, "מפתח", שבאמצעותו אני יכול לגלות בתוכי את הרע הזה ולהפוך אותו לטוב. ואז אני הופך להיות טוב בדיוק באותה הצורה והדרגה כמו הבורא.

כאשר אני מבין ותופס את זה, אז התורה מקבלת בעיניי משמעות גדולה מאוד. כי בעזרתה אני יכול להפוך להיות מ"חרק" קטן למשהו גדול מאוד וטוב, כמו הבורא, לרכוש את אותה העוצמה, את אותה היכולת להשפעה ואהבה, אותו הידע, אותה ההשגה, להפוך להיות נצחי ושלם.

"תורה" עבורי, זה כבר לא סתם גליל של ספר תורה בארון, זה לא סתם ספר, אלא כוח התיקון, כוח של שינויים פנימיים.

זוהי מערכת שפועלת ומשפיעה עליי. היא יודעת אילו רצונות לעורר בתוכי, ואני משתנה.

זהו תבלין ב"קדרה" של היצר הרע, ויכול להיות, גם משהו מחוצה לו. היא "מבשלת" אותו, מסדרת, מארגנת, מתכננת והופכת למצב הופכי. אכן, אמצעי ענק.

ועכשיו כל השאלה היא, כיצד להשתמש בזה? ככל הנראה, שכאן אני בכל זאת אצטרך לשחק איזה תפקיד, לעשות משהו בעצמי…

ובכן, הרע שלי דומה באופן מדויק בעוצמתו לבורא, רק הפוך ומנוגד לו. כזאת "מפלצת" ענקית בפנים, שאפילו מפחיד לתאר אותה. והתורה צריכה להיות בעלת עוצמה עוד יותר גדולה, כדי להפוך אותו מיצר רע ליצר טוב, במידת ההשתתפות שלי.

במהלך התהליך הזה אני הופך להיות טוב, כמו הבורא, לפי קנה מידה, לפי רגש ושׂכל, לפי עוצמה, לפי כל הפרצופים והפרטים שלי. בכך שהופך את היצר הרע שלי לטוב, אני מגיע להתאמה עימו. לא רע?

ואם כך הוא הדבר, אז לאדם שלמד להשתמש בתורה, יש לו את כל הסיבות לשמחה בחג שמחת תורה. כי הוא מבין מה קורה. לאורך כל השנה הוא עבר את כולה, בכך שעיצב ומשך על עצמו את המאור המחזיר למוטב שלה. האור הזה השפיע ופעל עליו ותיקן אותו פעם אחר פעם, הבזק של אור אחר הבזק של אור. ובסופו של דבר מגיעה "שמחת תורה", כאשר הוא כולו טוב, כולו מתוקן.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 443, 05.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הכנה לקבלת התורה – אור התיקון
כיצד להימנע מייסורים?
הכוונה לגל רוחני