התוספת שלי לכיבוד המלך

בעל הסולם, מאמר "החרות": "…כשבא על הכונה של הבריאה והשי"ת יש לו נ"ר ממנו שנעשה רצונו, נמצא העצמות של האדם שמתלבש בנחת רוחו ית' הזה וזוכה לנצחיות גמורה כמוהו ית', ונמצא שזכה לחירות ממלאך המוות".

דבר לא נעלם, דבר לא מת ולא נולד, אין דבר חדש בשום דבר, מלבד האופן בו אנחנו משתמשים באור ובכלי. הנברא רוצה רק להוסיף את היחס שלו, את אופן השימוש שלו באור ובכלי – בשני היסודות שמהם הבורא חיבר את העולם. הנברא רוצה לנהל אותם על ידי שתי "מושכות": משמאל – הכלי, ומימין – האור. כשמשתמשים בשניהם יחד הנברא הופך להיות דומה לבורא, כלומר נמצא בקו האמצעי. זה מה שנקרא "תוספת".

לכך מכוונת כל ההתפתחות של הנברא. קודם כל הוא צריך לקחת בידיים את ה"המושכות" האלו – להתעלות מעל הרצון לקבל ומעל האור, כשהוא מוותר על השימוש האגואיסטי ורוצה לעבור לאופן אחר. צריך עוד להגיע להבנה כיצד לרכוש את הגישה האישית, העצמאית הזו. לאחר מכן, לאחר שהנברא השיג זאת במידה מסויימת, הוא מתחיל לממש את צורתו החדשה, כשהוא משתמש בה ביחס לרצון ובכל פעם מחליט באיזה חלק מהרצון הוא משתמש עכשיו, לכמה אור הוא יצטרך בשביל זה וכיצד להכניס את האור לתוך הרצון.

באופן דומה האורח לוקח מעט מהכיבוד, כשרצונו הוא רק לשמח את בעל הבית. התענוג עצמו לא תלוי בו. המאכלים המפתים הממלאים את השולחן זוהי גם לא הבחירה שלו. באופן כזה הם מתראים לרצון שלו, כזה הוא הקשר ההדדי בין הרצון לאור. והאדם קובע רק עם איזו כוונה הוא מכניס לתוכו את התענוג, מה הוא רוצה להוסיף על ידי הפעולה הזו. הוא בונה יחס גם לכלים וגם לתענוגים, ובסופו של דבר לבעל הבית, לבורא, שממנו יוצאים שני קווים: קו הכלי, הרצון וקו האור, המילוי.

כך שה"תוספת" שלנו היא הכוונה. ולכן כל הקבלה היא חכמה על כוונה, היא מראה כיצד לבנות כוונה על מנת להשפיע לבורא. ואם אנחנו באמת משפיעים לו, אנחנו בונים בתוכנו את דמות המשפיע, שהיא ממש כמוהו. הוא – לי ואני – לו. זו היא הדרך שלנו ובמהלכה דבר לא משתנה: לא הכלים ולא האורות. ההתפתחות היא רק באופן בו אנחנו משתמשים בהם.

אדם, הוא מי שמחליט באופן עצמאי כיצד הוא רוצה להשתמש ביוצרות האלה שבתוכו. היחס שלנו, הכוונה שלנו, העצמאות שלנו, זה מה שמעניק לנו בסופו של דבר את צורת האדם הדומה לבורא.

מתוך שיעור על מאמר "החרות" של בעל הסולם, 08.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שני נתונים
התוספת שלי
מה תבחר?