דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התגבשות של התפילה

התגבשות של התפילה

שאלה: כיצד להעלות תפילה לבורא בצורה נכונה?

תשובה: אני מתחיל מהמצב הנוכחי, ה"חייתי", שקוע בתוך הרצון האגואיסטי שלי. מתוכו אני עושה מאמצים ראשונים, על אף שאני לא יודע בדיוק מה עליי לעשות. בהתחלה אני מתחיל לזוז, שומע לעצות ומשתדל להרכיב את התפילה משלי, פנייה משלי.

תחילה אני לא מבקש נכון, אני מבקש את מה שלא מוביל אותי לתיקון. אבל על ידי כך אני בכל זאת מכריח את עצמי לפנות לבורא ומתחיל להבין שאני לא בעל הבית על עצמי.

ואז אני בונה את היחס שלי למציאות כולה: מסתבר, שגם השאלות הן לא שלי, וגם הבעיות, והתשובות, וההחלטות – הן לא שלי. הכול מגיע מלמעלה, הכול נשלח על ידי הכוח העליון, הכול נובע מהמקור היחיד.

בסוף אני מייצב את עצמי בצורה נכונה כלפי הכוח העליון – האחד, יחיד ומיוחד – בהתאם למה הוא ומה אני ברגע זה.

אחרי שאני מסדר את עצמי בצורה כזאת, אני נמצא פחות או יותר בכיוון הנכון, "עולה על הפסים" שאני בעצמי הצבתי. כמובן, יחד עם הקבוצה, תוך כדי לימוד והפצה. "פרמטתי" את עצמי במידה שאני יכול.

ואז, על בסיס המצב החדש הזה אני מבקש עזרה. הבקשה שלי גם לא בדיוק מכוונת להשפעה, אבל זה מספיק.

הרי במצב הזה מאיר עליי מלמעלה המאור המחזיר למוטב. פעם הוא שרה בנשמה המתוקנת שלי, ואחר כך יצא כתוצאה מהשבירה, ועכשיו נמצא בחוץ. אני מושך את השפעתו של "האור המקיף" הזה, והוא מעורר בי את מצב השבירה – במילים אחרות, את ה"רשימות" השבורים.

אחרי שהם התעוררו, יש לי רצון חדש, יותר עמוק, יותר אמיתי. ובתוכו מתגלה המיצוב של כל חלקי הבריאה – אני רואה איך הכול מחובר, שהכול צריך להיות מתוקן. כך הבורא מעצב את התפילה שלי, מסדר אותי ברצון הנכון ובכיוון הנכון.

מתגלים לי שני סוגי "רשימות": רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות. רשימו דעביות מגלה לי את המצב השבור שלי, ורשימו דהתלבשות מתייחס למדרגה יותר גבוהה.

זה נותן לי את הכיוון. לדוגמה, אני נמצא ברצון של עביות אפס ומגלה "רשימו", המאור של המדרגה הראשונה. ואז אני מבין לאן אני צריך להגיע יחד עם הכלי שלי. כך "רשימו" דעביות מצביע לי על המדרגה הבאה שלו, לעומק חדש. ואני משתוקק לא לאור כמו שהוא, לא לגילוי שלו בתוך הכלי, אלא לכלי דהשפעה במדרגה הראשונה. כך מתבצעת העבודה עם ה"רשימות".

בזכותה אני מגיעה לרצון אמיתי, והוא "מצייר" לי את התמונה החדשה: אני מסודר במציאות כלשהי, ומנסה למשש, לדמיין אותה בצורה כמה שיותר ברורה בזווית של השפעה, ועכשיו אני מבקש מהבורא שהיא תתממש.

לכן, תחשבו כמה זמן כבר אנחנו מדברים על ההכנה לתפילה – הכנה שבעצמה נקראת "תפילה". הבורא מחלק את הפנייה שלנו לשני החלקים האלה שבתוך כל אחד מהם מתגלים שלבים נוספים.

הרי, למעשה, אנחנו לא צריכים שום דבר מלבד הפנייה הזאת. אני פונה לבורא בצורה יותר ויותר מדויקת, ומתקדם בזכות הפניות הללו. ללא פניות אין התקדמות. מי שלא שם את עצמו בתוך המסגרת הזאת – האנושות, הקבוצה, מרכז הקבוצה, המקורות – ולא מייחס אותם לבורא, לא סוגר את המעגל הזה, הוא לא עושה את העבודה שנדרשת ממנו. ובינתיים, רק אחריה הבורא עושה את מלאכתו, ואנחנו סוף כל סוף בונים את הכיוון הנכון אליו.

מתוך ההכנה לשיעור, 20.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מה חסר לי
המרכיבים של תפילה נכונה
ממה מתחילה תפילה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vrNls

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest