קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: ממה התרחשה השבירה? מה בדיוק הפר האדם בכך שאכל מהפרי האסור?
תשובתי: השבירה התרחשה ביחסים שלי עם הבורא. אני רציתי לקבל את כל המילוי הזה בעל מנת להשפיע, רק כדי לעשות לו נחת רוח, ולהתרחק ממה שאני מרגיש בתוכי. הייתי מוכן לשאת ולסבול בפנים הכול: ממינוס אין סוף ועד פלוס אין סוף, מהייסורים הגדולים ביותר ועד לתענוג הגדול ביותר. כל זה לא היה חשוב לי, העיקר, שאעשה לו נחת רוח.
כי אם אני עושה צמצום על הקבלה שלי, אז אני מרגיש את הייסורים הגדולים ביותר ואת כל התענוג שעומד לפניי. ואחר כך אני אומר שאני אפילו מוכן לקבל אותם בעל מנת להשפיע.
תארו לעצמכם שאני מת מרעב ועומד למות מאיזו מחלה קשה, שאינה ניתנת לריפוי, וסוף סוף מוצא תרופה שיכולה תוך שנייה להפוך אותי לבריא ומאושר. אבל אני מסרב לקחת אותה ותורם אותה להצלת האויב הגדול והשנוא ביותר שלי.
עכשיו אתם יכולים להבין מה מסמלת השבירה. אני מוכן ללכת על זה, ועושה! ופתאום ברגע האחרון מתגלה שאני בכל זאת עשיתי את זה למען עצמי!
כלומר, אני התגברתי על כך שאני עומד למות מרעב וממחלות, מצאתי תרופה ואוכל, והייתה לי האפשרות לקבל את כל זה לעצמי ולהינצל. אבל הרשיתי לעצמי לקבל את כל זה בצורה אגואיסטית. אחר כך פתאום מתגלה לי האויב והשונא הכי גדול שלי, שכלפיו אני מרגיש שנאת מוות. ואני נותן לו את התרופה שיכולה להציל אותי, עם כל האהבה, מכל הלב והנפש. ועל עצמי אני לא חושב ומוכן למות בתוך הגוף שלי, בתוך הרצון לקבל שלי.
והשבירה היא בכך שלאחר שאני עושה את כל זה, פתאום מתברר שאי שם בעומק הגדול ביותר, במחשבה האחורית הנסתרת ביותר, אני בכל זאת עשיתי את זה למען עצמי. ומזה אני מרגיש את השבירה.
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 15.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המתיקות הנפשעת של האגו
יחד במכונית אחת שאיבדה את השליטה
האדם מתחיל מהשבירה…
