דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השפעה רבגונית של האור

השפעה רבגונית של האור

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 2.

אור, זו תכונת ההשפעה, והבורא בתפיסה שלנו מזוהה עם האור. למעשה, ישנו האור העליון ומשהו גבוה יותר, המקור שלו, שיכול להיות שאין לו את אותן התכונות, כלומר משהו שלגמרי מנותק מאיתנו.

כי אנחנו מרגישים את הבורא בתכונות שלנו, ברגשות שלנו, בכלים שלנו, בחושים שלנו, ומתוך זה שופטים ודנים אותו, בזה שמשייכים לו שמות ותכונות תואמים. למעשה אנחנו לא יודעים כיצד הוא מורגש מחוץ לחושים שלנו ואיזו דמות יש לו. האדם נותן שמות לבורא לפי איך שהוא תופס אותו.

הרגשת הבורא יכולה להיות רבגונית, רב פרצופית, מגוונת. אור, זו נקראת כזאת תחושה של הבורא, שמלמדת, מתקנת, ממלאה ומעצבת אותנו, בדיוק כפי שהילד תופס את ההורים שלו בכמה צורות, כמלמדים ומחנכים, כמגֵנים וכדואגים לו.

לכן האור, זו כזאת תפיסה של הבורא, כאשר אנחנו, בעיקרון, לא מרגישים אותו, אלא את הכוח שמעצב, מתקן ומשנה אותנו, כדי שאנחנו נוכל להרגיש אותו.

במילים אחרות, השפעת הבורא עלינו שמכינה אותנו להרגשת הבורא עצמו, נקראת אור. ודאי, שהבורא והאור, זה אותו הדבר. כי מחוץ לנו קיים רק השורש האחד הזה. חוץ ממנו קיימים רק אנחנו, רק אדם אחד. בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו יתחיל לתפוס את כל שאר הדברים כחלקים בלתי אמצעיים שלו.

בכל אופן, אנחנו תופסים הכול בצורה כזאת, שתחילה דורשים את האור של הבורא ורק אחר כך רוצים דבקות עימו. זהו יחס נכון אליו. אם אתה רוצה להשיג מצב של הידמות אליו, להתייחס אליו כפי שהוא מתייחס אליך, אז אתה צריך לחשוב איך לשנות ולתקן את עצמך. במקרה כזה אפשר להתקרב אליו. אז היחס שלנו לאור יהיה מכוון לכך, כדי להיתקן ולהיות דומים לבורא בהשפעה הדדית כמו בעל הבית והאורח.

בכל מקרה, האור מתחלק להשפעות רבות שונות עלינו. זהו אור חכמה, או של רגשות, שתחת השפעתו אנחנו מתחילים להרגיש ולהבין מי אנחנו, במה אנחנו נבדלים מהבורא.

כל הבנה נבנית על השוני שלנו מהבורא, אפילו בעולם שלנו, כאשר אני תופס את האנשים שסביבי, מצב מסוים, לא חשוב מה, אנחנו בכל מקרה מרגישים את הבורא. נדמה לנו, שאלה בני אדם כלשהם, דמויות. רק הבורא הוא שמורגש על ידינו.

לכן לא צריך לרמות את עצמנו, כי כאשר לאדם יש עסק עם משהו או עם מישהו, במיוחד עם החברים, הוא צריך להבין שיש לו עסק עם הבורא. "אין עוד מלבדו", זהו אחד ההסברים לכך שאין אף אחד חוץ מהאדם והבורא. וכל השאר שנראה לנו כקיים, זה חלקיקים של הנשמה שלי. לכן העיקר זה היחס לבורא, זוהי התורה.

התורה, זה כל אותם המצבים שאנחנו צריכים לעבור עד להידמות והשתוות מלאה עם הבורא. זה כל האור שאותו אנחנו צריכים לתפוס כדי שבתוכנו יתרחש שינוי מהתכונה האגואיסטית הראשונית שלנו ועד לגמר התיקון המלא.

תחילה אנחנו עוברים צמצום של האגו, אחר כך נטרול שלו, אחר כך תיקון, כלומר שימוש באגו בעל מנת להשפיע. במידת התיקונים הללו אנחנו תופסים את הבורא ומתחילים לראות שהוא מתייחס אלינו כאב דואג שמלמד אותנו.

אנחנו מרגישים דווקא את השפעת הלימוד והיא נקראת "אור". וכאשר מידת ההשפעה הזאת מימשה את עצמה, אז כתוצאה מזה אנחנו מרגישים את הבורא עצמו. וכל פעם מרגישים אותו אחרת, באופן חדש, הודות לאותן התכונות והאבחנות שכבר תיקנו.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בסוצ'י, 25.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בציפייה להשפעה עצומה
לראות את העולם כגן עדן
במרכז האיזון של שני כוחות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6oqxB

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest