השלב הראשון

שאלה: מה שעשינו בסדנה זה בעיקרון עבודה נגד האגו. אך בחלוף הזמן חשיבותה של העבודה הזאת כאילו מטשטש. באיזה אופן ניתן כל הזמן להעלות את חשיבות העבודה הזאת בקבוצה?

תשובתי: כל הלימוד שלנו מבוסס רק על ביטול האגו הגשמי שלנו, להתחיל להרגיש את עצמנו אינטגרליים, ובתוך האינטגרליות הזאת לתת לבורא את האפשרות להתגלות, לגלות את הרצון שלנו לכך, להרגיש שמחה מזה שאתה נותן לו את האפשרות הזאת. והשלב הבא, זו כבר הדבקות. כך צריך להסתיים כל לימוד שלנו, כל סדנה.

אפשר לעשות את הסדנה במשך שעות ולהכניס עוד המון פעולות ביניים, בזה אנחנו נעסוק. אך בעיקרון, זו התבנית העיקרית שבהתאם אליה עלינו לנהוג.

היא דרושה רק כדי, לפחות במקצת, להרגיש יציאה מתוך עצמנו. ואחר כך כבר נעשים לימודים מעשיים, שכבר נתחיל להרגיש את האור שממלא את הכול, נתחיל לראות ולהרגיש בתוכו כל מיני שינויי צורה. אז אנחנו נתחיל להבחין בו, לפי האינטנסיביות, לפי הכיוון, לפי צביעתו, לפי התכונות, ההרגשות. אז אנחנו ניכנס כבר לעיצוב הכלי שלנו. אבל זהו השלב הראשון.

מה שנוגע לאגו, כל הזמן גדל, ואם אחר כך נאבדת החשיבות לעסוק בו זה פשוט מפני שלא מתעסקים איתו. אנחנו נערוך יחד כאלה סדנאות ונהפוך אותן לחלק של לימודי היום יום שלנו. הגיע הזמן!

מתוך סדנה מס' 2 בכנס בליטא, 24.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סדנאות, סדנאות, סדנאות…
הכשרות לפי הצורך
אימון פסיכולוגי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hsMtT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest