דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השלבים של סולם האיחוד

השלבים של סולם האיחוד

אנחנו כל כך מפורדים ושונים, עד שאיננו מסוגלים לעשות שום דבר בעצמנו. אחרת אנחנו נישאר בעולם הזה בהרגשה של פירוד עצום בינינו, שכל הזמן רק ילך ויגדל. ככל שנעלה גבוה יותר, כך ניפול נמוך יותר. כלומר, לפי מידת ההתפתחות שלנו, החלוקה בין כל הנשמות הפרטיות תיראה לנו גדולה יותר, משמעותית יותר, עוצמתית יותר, ותתגלה בצורות רבות ושונות.

ההבדל בהבנת הטוב והרע, הקבלה וההשפעה – נעשה ניכר יותר. ואנחנו ניאלץ בכל פעם להשקיע יותר ויותר מאמץ על מנת לחבר את הקטבים הללו למושג של "אחד". בעצם, את כל ההתקדמות שלנו אנחנו בוחנים ביחס למושג הזה.

לכל מדרגה שהשגנו וכבשנו בעולם הרוחני אנחנו עולים רק בתנאי שכל מה שנמצא בה מתחבר אצלנו יחד. על אף שבהתאם למבט שלנו, לתפיסה שלנו ולהרגשה בתוך החושים שלנו אין שם שום דבר שיהיה דומה וקרוב לזה.

אך אני אומר שכל מה שאני מרגיש ומגלה בתוך החושים שלי – זהו הכוח האחד. רק שבתפיסה שלי הכוח הזה מתחלק להמון ביטויים. ועל אף שאני מרגיש שהכוח הזה מפוזר, מחולק ומרובה, עליי להשתדל עכשיו, בעבודה הפנימית שלי, לחבר את כל זה יחד לאחד ולשייך את הכול לכוח האחד.

אם אצליח לעשות זאת, אני אבנה בתוך התפיסה שלי את המערכת שתגיע לפסגה, לכתר של המערכת העליונה שמתגלה בי. כך אני מגיע לתיקון התפיסה שלי.

ברגע שאני מסיים את העבודה הזאת במצב הנוכחי ואומר לעצמי: "שמע, ה' אחד", כלומר, ברגע שאני מחבר את הכול לנקודה אחת – מייד מתגלים לי (בתוכי) תנאים חדשים. ההבדלים נעשים גדולים יותר, השבירה נעשית עמוקה יותר – כך שבהתחלה פשוט בלתי אפשרי לקשור את האחד עם השני.

זה נקרא "גלות" או "שבירה", "ניתוק מהאחד". ושוב, כל העבודה שלי היא לחבר יחד את כל מה שאני מרגיש ומגלה בתוך ההרגשות שלי: הדומם, הצומח, החי ובני האדם, בדרגה הגשמית והרוחנית. כך שהכול יגיע מהכוח האחד.

אפשר לחבר את כל זה רק בגוף שמתאים לכך, כלומר בקבוצה. ללא העזרה מהאחרים, אני בכלל לא אוכל לכוון את עצמי להתקרב איכשהו למושג "אחד". רק בעזרת המערכת הזאת שניתנה לי, אני יכול לחבר בתוכה את כל מה שאני מרגיש בעולם העצום הזה.

בהתחלה אני מקרב למושג של האחד הזה את הרצונות הקטנים ביותר שלי, שנקראים פנימיים. ולאחר מכן, גם את הרצונות החיצוניים שלי, הגדולים יותר. הרצון הקטן שמגיע לתיקון עוזר לי לתקן את הגדול. וכך אני מתקדם: באותו ה"מקום", שהוא הקבוצה, ו"בזמן", לפי השלבים, בשרשרת של סיבה ומסובב, מהקל אל הכבד.

כך אני מבצע את התיקון ומושך את המאור המחזיר למוטב מתוך אותו המושג של "אחד" שמאיר לי. ואז הוא מחבר את כל התכונות, את כל ההתרשמויות בשכל וברגש שלי – למושג כללי אחד. הרי משם מגיע אליי האור, ולכן הוא מסוגל לחבר את הכול יחד.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 27.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פסגת ההשגה – באין-סוף
לחבר את הכול לאחד
"יחיד ומיוחד"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/03Pvu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest