השכר – האהבה

נדמה לנו שצריך להתפלל על המילוי: "תמלא אותי כבר, תמלא!". אך העולם הרוחני הוא אנטי-עולם, עולם הפוך, מפני שהמילוי בו הוא העבודה עצמה, המאמץ, ההשתוקקות אל המטרה, הרצון לאהוב! הרצון הזה עצמו הוא זה שממלא את האדם. הוא מתמלא כבר מהרצון להשפיע, ואפילו לא מהפעולה עצמה.

האדם מתמלא בבורא, והבורא הוא כוח ההשפעה. אם אנחנו משיגים את כוח ההשפעה ומתמלאים בכך שאנחנו רוצים להשפיע, אפילו לפני שמימשנו את הפעולה עצמה, זה נקרא מדרגת הבינה. וכשאנחנו מבצעים את פעולת ההשפעה, זוהי כבר מדרגת הכתר, מדרגת האהבה. וזהו המילוי.

בעולם שלנו זה מסודר אחרת: אני מבצע איזושהי פעולה ומחכה שעכשיו ישלמו לי. השכר יהיה המילוי שלי. אך בעולם הרוחני זה לא כך. שָם הפעולה עצמה משמשת כמילוי. כמו שנאמר: "שכר מצווה – מצווה".

אך ישנה עוד תוספת: "שכר מצווה – לדעת המצַווה". כלומר, שם בפנים מתגלה מישהו, שנמצא איתך בדבקות…

לא ייתכן לדרוש שכר כלשהו עבור פעולת ההשפעה. אחרת, זו לא תהיה השפעה! לכן המילוי שלנו נמצא במאמצים שלנו, בעבודה, בהשתוקקות עצמה לרוחניות. בדומה לאימא שאוהבת את התינוק ואינה דורשת בתמורה את אהבתו, היא מתמלאת רק באהבה ובהשפעה שלה אליו.

לכן אנחנו מתפללים רק על הרצון להשפיע, ושום דבר אחר אינו נחוץ לנו. אם יהיה לי כזה רצון לבורא, לאהבה, להשפעה, אז אין יותר מה לבקש! זה מספיק כדי להרגיש את עצמך מלא לגמרי. אני אהיה מלא ברצונות ההשפעה שלי, והרצונות האגואיסטיים לקבל אף פעם לא יהיו מלאים. הם יכולים להתמלא רק בניצוץ חלש, שנקרא "נר דקיק", בחיים מאוד מוגבלים בעולם הזה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 06.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לפרוץ אל האנטי-עולם
ילדי השמש
ממה נבנה המעבר לעולם העליון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dCKac

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest