דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השכל חסר הגבולות

השכל חסר הגבולות

שאלה: כיצד ניתן לאזן את הרגש ואת השכל?

תשובתי: לשֵם מה אנחנו צריכים זאת? לא טוב להיות מאוזן. אמנם המטרה שלנו היא להגיע לאיזון והרמוניה, אך כל עוד אנחנו נמצאים בדרך, איננו צריכים שזה יעצור אותנו.

אנחנו לומדים שהבורא ברא רצון לקבל, שהוא חומר הבריאה, הדבר היחידי שקיים. הרצון הזה מתפתח בעזרת האור שברא אותו. במילים אחרות, קיים כוח מיוחד שנקרא "אור", "כוח ההשפעה", "השורש", שברא את הרצון לקבל, את כוח הקבלה.

כשהרצון לקבל מתחיל להתפתח בעזרת האור, הוא עובר ארבע בחינות, שכל אחת מהן מולידה את הבחינה הבאה, ממלאת אותה, והיא עצמה ממשיכה את ההתפתחות שלה. כשהרצון הזה מגיע לבחינה הרביעית של ההתפתחות, הוא מתחיל לשאול את השאלות: מי אני, בשביל מה אני חי, מהיכן באתי?

השאלות הללו הן השאלות אודות ה"שורש". מאחר והרצון שואל על כך, מתחיל להתפתח בתוכו השׂכל. האור פועל על הרצון לקבל וגורם לו, מתוך הנחיצות במילוי, להתחיל לחפש כיצד עליו להשיג את הרצוי.

אנחנו רואים את זה לפי הצורה שבה שאנחנו בנויים. מה אנחנו כוללים בתוכנו? – חלקיקים חיוביים ושליליים: פוזיטרונים ואלקטרונים, שמרכיבים את האטומים, שמתחברים למולקולות, ואלה בתורן מתחברות בהתאם לערכיות שלהן. אם כך, בסיכומו של דבר, קיימים שני כוחות: כוח הקבלה וכוח ההשפעה.

אך ברגע שהם מתחילים להתחבר, הם יוצרים תאי מחשבה, מפני שכל מולקולה, כל אטום מתחיל להרגיש צורך להרגיש את עצמו. וכשהם מנסים להתחבר ביניהם, הם מחפשים כיצד עליהם למלא ולהשלים את עצמם בהתאם לכמות האלקטרונים החופשיים. בזכות התהליכים הללו מעוצב השכל.

לאחר מכן החלקיקים מתחילים להתחבר באופן כביכול מכאני. המוח שלנו גם הוא מכאני, ואין בו כלום מלמעלה. אולם הוא מחפש לעצמו את הדרכים הכי הגיוניות, הכי קצרות והכי טובות להגיע אל הרצוי. וזה נקרא לידת השכל בתוך הרצון. רצון גדול מוליד שכל גדול, היות והוא צריך להשׂיג דברים גדולים, ואילו רצון קטן מוליד שכל קטן.

זה דומה להתפתחות הילד. לילד קטן קיימים רצונות קטנים ושכל קטן. ככל שאנחנו מפתחים יותר את הרצון שלו לדעת כיצד לפרק ולהרכיב משהו, השכל מתפתח בהתאם. כך זה מתרחש אצלנו בדרגות ההתפתחות של הדומם, הצומח והחי.

לרצון להשפיע יש מוח שונה לחלוטין. שָם אנחנו יוצאים מתוך עצמנו אל הזיכרון הכללי, שנמצא מחוצה לנו. אני מתחיל לרכוש רגש חיצוני, רגש של השפעה, מפני שאני רוצה להשיג את ה"שורש" ומתחיל להצטרף אל הרצון שמחוץ לי.

הרצונות החיצוניים נמצאים בין בני האדם ומהווים בפני עצמם רצון כללי משותף, שכל אחד מהם רוכש. באופן זהה האדם רוכש גם את השכל החיצוני מחוץ לו. ואז גם השכל שלנו נעשה חסר-גבולות, כמו הרצונות שלנו. אינני מגביל אותו במסגרות הפרטיות שלי, אלא להיפך, יוצא למימד שבו לא קיימות שום הגבלות. והמצב הזה נקרא עולם אין סוף.

מתוך ההרצאה הפתוחה בבית "קבלה לעם" – פתח תקווה, 25.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
קדימה, אל השכל חסר-הגבולות!
השׂכל יכול להיות רק משותף
מאיפה נוצר בנו שכל

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest