השיחה הכי יקרה למולדת

שאלה: מדוע נאמר שהאדם אשם בעצמו בגלות שלו?

תשובתי: פעם היינו קיימים בעולם העליון בשורשים שלנו. אבל בגלל חטא "אדם הראשון", שקיבל אור בצורה אגואיסטית, למען עצמו, התרחשה ה"שבירה" ואנחנו מצאנו את עצמינו כאן, בעולם הזה, במקום הרגשת חמש הבחינות: שורש, א,' ב,' ג', ד' של עולם אין סוף וחמש הספירות: "כתר", "חכמה", "בינה", "זעיר אנפין", "מלכות" – מצאנו את עצמנו בהרגשת המציאות הגשמית, שנתפסת דרך חמש הדרגות: "שורש", "נשמה", "גוף", "לבוש", "היכל".

אנחנו מרגישים מציאות, שלמעשה אינה קיימת ואיננו יודעים שישנה מציאות אחרת, אמיתית, שנבראה מלכתחילה. אנחנו נמצאים בגלות בגללה, כאילו שהגלו אותנו לאיזו מדינה זרה ורחוקה, כמו שפעם היו שולחים פושעים באניות לאוסטרליה.

אדם, בהימצאו בעולם הזה, כלל אינו מרגיש, שאי שם במולדת שלו נשארו לו בית וחיים מאושרים. הוא כבר התרגל לגלות הזאת! אבל ישנם אנשים שנותנים להם את הרגשת הגלות, מספרים להם קצת על המולדת, איפה שמחכים להם חיים אמיתיים. ואז האדם מבין שהוא נמצא כאן בגלות. ואחר כך הוא צריך לדאוג, כדי להיאחז בידיעה הראשונית הזאת שלא מעוררת בו שום הרגשות ולהתחיל לחקור אותה, לבנות איתה את הקשר.

זהו קצה חוט דק מאוד שנזרק לנו, שלפעמים נעלם לחלוטין מתוך ההרגשה ולפעמים מתעורר. ומרגע זה והלאה הכול תלוי בעבודת האדם. הבורא זרק לו קצה חוט, פתח את הקשר, אבל לחזק אותו אפשר רק לפי רצונו של האדם, על ידי הדאגה והחרדה שלו לאבד אותו.

הכול תלוי בחשיבות שאותה מקנה האדם לקשר הזה, מבלי לפחד משום הפרעות. הוא צריך להיות מוכן לוותר על הכול למענו. נניח, שיש לך אפשרות להתקשר בטלפון הביתה למולדת, אבל זה עולה אלף דולר לחמש דקות. ואתה מוכן לעבוד כל החודש למען השיחה הזאת.

אחר כך אתה עולה למדרגת קשר חדשה ומרשים לך שיחת וידאו, אבל זה כבר עולה עשרת אלפים דולר. ואתה שוב מוכן לעבוד, העיקר להתקשר. כך אתה מתקדם, עד שפתאום מתגלה האפשרות להימצא בקשר קבוע. אבל ההתקדמות נעשית רק על ידי הוויתורים, שמבטאים שאתה מעריך את הקשר הזה עם הבורא יותר מאשר את כל הטובות של העולם הזה, את כל התענוגים שלו, בכך שרוכש עליהם "מסך" – על אחת, על השנייה, על השלישית – מדרגה אחר מדרגה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 30.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חוט חי
מֵעֵבֶר לתחום החומר
להחזיק את הקשר בין הלבבות