דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השורש של מגיפת האבולה

השורש של מגיפת האבולה

ידיעה: הכותרות המדאיגות בכלי התקשורת מעידות על מגיפה רצינית של נגיף האבולה שמתפשט במהירות בכמה מוקדים באפריקה. בשלב הנוכחי, על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי, ישנם כ- 4,500 מקרי מוות וכ- 9,000 חולים ונשאים.

המסמך הפנימי של ארגון הבריאות העולמי מצביע על כך, שהניסיונות לעצור את המגיפה נכשלו. כל העולם מודאג ממה שקורה. כמובן, נזכרים במגוון רחב של סרטים הוליוודיים, בהם הסרט "וירוס", שצולם לפני כמעט 20 שנה, שעלילתו מבוססת על מגיפת האבולה.

למעשה, ההתפרצות הראשונה של האבולה הייתה בשנת 1976, ומאז ועד 2013 מתו מהמחלה קרוב ל- 1,700בני אדם. לכן, הנגיף עצמו אינו חדש, אך במרוצת השנים הוא עובר מוטציה וגורם לשיעור תמותה גבוה מאוד.

האבולה מועבר על ידי מגע ישיר עם הנוזלים של הגוף הנגוע. התסמינים הראשונים שלו הם חום גבוה, כאבי ראש, סחרחורות ותסמינים אחרים המזוהים לעתים קרובות עם שפעת.

במשך הזמן, הסימפטומים מתעצמים: יש דימומים פנימיים וחיצוניים, כמו כן, לתופעות אופייניות אחרות. בהדרגה, הגוף מתחיל לדמם בצורה קטלנית, וזאת הסיבה שהשם השני של המחלה הוא "קדחת מדממת". תקופת הדגירה נעה בין יומיים ל- 21 יום, פרק זמן ארוך יחסית.

בינתיים, האו"ם הכריז על האיום של המגיפה הנוכחית לשלום וביטחון.

שאלה: לאור חוקי הטבע והכיוון של התהליכים המתרחשים בו, מה בדיוק יוצר מגיפה כזאת שתופסת במפתיע גם את הקורבנות וגם את המדענים?

תשובה: בואו נביט על התמונה מנקודת מבט של חכמת הקבלה. אנחנו נמצאים במערכת נוקשה של הטבע, וחוסר האיזון שאנחנו גורמים בתוכה, במיוחד בזמן האחרון, מביא תופעות מסוג זה.

כמובן, מגיפות התרחשו גם בעבר. חלק מהן, פשוטו כמשמעו, "כיסחו" את האוכלוסייה. אבל, בכל מקרה, וירוסים וחיידקים, תאים ואיברים – כל אלה הם מרכיבים של אותה המערכת. אנחנו חושבים שאפריקה נמצאת רחוק מאיתנו, שאין לנו קשר אליה, אולם למעשה, כולנו חלקים של השלם.

ולכן, רפואה אמיתית הייתה דואגת לחקור את המערכת הכוללת, ולהבין כיצד אפשר להחזיר אותו לאיזון. הרי, אנחנו גורמים לזעזועים ומפרים את האיזון שבה באופן שיטתי, והדבר גורם להתפרקותן של תת-המערכות והקשרים הנכונים שקיימים, כמו כן להיווצרותם של קשרים חדשים מעוותים, שיוצרים תאים לא נכונים, תאים מעוותים.

ברצוננו למחוק מחיינו את החיידקים המזיקים. אבל עבור החיידקים, גוף האדם הוא רק בית גידול. אנחנו בשבילם מהווים "מאגר ביולוגי" שבו הם יכולים לחיות ולהתרבות.

אנשים שותים בבוקר בקבוק יוגורט עם עשרה מיליארדים חיידקים מועילים, ואפילו לא מבינים שהגוף שלהם הוא "בית" למספר גדול יותר לאין שיעור של "דיירים".

מתברר, שאנחנו חיים במערכת עצומה שבה המרחק הוא לא כל כך חשוב, ושום גוף אינו מבודד מהכלל. גוף האדם הוא אורגניזם ענקי שיש בו סוגים שונים של יצורים, גם מועילים וגם מזיקים לבריאותנו.

המערכת הזאת כל הזמן מחדשת את האיזון, מפלסת הבדלים, והמשימה שלנו היא להביא אותה לאיזון אמיתי, איזון שבו החיידקים הידידותיים, היעילים, מקבלים הזדמנות להיות באיזון עם החיידקים הרעים, הפתוגניים.

לעומת זאת, אם אנחנו מפרים את האיזון, גם אם לטובת ה"חברים", הם בעצמם הופכים ל"אויבים". כדי לאזן את "העיוות" הם צריכים להתהפך.

לדוגמה, לא פעם המאבק שלנו נגד טורפים ומזיקים גרם לנזק גדול עוד יותר, מפני שאנחנו הפרנו את המאזן הכולל של המערכת האקולוגית. במפנה של שנות החמישים והשישים של המאה שעברה נערך בסין מבצע הדברה של מזיקים, ובפרט, של דרורים שטרפו את היבולים.

במשך כשנה אחת הושמדו כמה מיליוני ציפורים, מה שגרם להתרבות של זוחלים וארבה, והתשואות ירדו כל כך, שבמדינה התפרץ רעב שגרם למותם של עשרות מיליוני בני אדם.

ולכן, אין חיידקים או וירוסים "רעים" או "טובים". הבריאות שלנו מותנית דווקא באיזון ביניהם.

אנחנו תופסים את המדרגה העליונה בפירמידה של הדומם, צומח, חי ומדבר. והבעיה היא, כיצד כאן, בחלק העליון, ליצור איזון בינינו. ואז האיזון הזה ירד למטה מהרמה הגבוהה ביותר בהיררכיה לכל הרמות האחרות ויסדר שם את כל הקשרים. דווקא בצורה כזאת, מלמעלה למטה, מסודרת המערכת כולה.

לכן, הכול תלוי בבני אדם. אני לא רוצה להיות מנבא או להטיף מוסר, אבל אם אנחנו, כחברה, היינו משתדלים לשמור על האיזון בינינו, אם היינו מקנים לחברה קצת יותר שוויון, חום, קירבה, עזרה הדדית, זה היה משפיע בצורה חיובית על הרמות הנמוכות יותר של ההיררכיה הכללית, עד לטבע הדומם, כולל בעלי החיים היבשתיים והימיים, הצמחייה וכדור הארץ עצמו עם הרי הגעש, הסופות, ההוריקנים, השיטפונות ואסונות אחרים. בזכותנו העולם היה סוף סוף נרגע.

הרי, האדם תופס את המדרגה העליונה בהתפתחות האבולוציונית. והיחסים החברתיים, האנושיים, הלא נכונים, גורמים היום לחוסר איזון מוחלט.

מנקודת מבט זו, מהותה של הבעיה היא לא האבולה וצרות אחרות שמאיימות עלינו. מחלות אכזריות רבות של ימי הביניים כאילו נעלמו. עם זאת, למעשה, הדבר הוא אינו כך.

אם חוסר האיזון החברתי יחריף, אם אנחנו נמשיך להרוס את כל היחסים הטובים בינינו, עד לסירוב מוחלט להגיע לאיחוד, איזון, השלמה, אז בעקבות ה"מאמצים" שלנו המחלות והאסונות מהעבר יחזרו. ההגנה הנוכחית מפניהם שקיימת, היא לחלוטין לא תרופת פלא, ויום אחד יתברר שתרופה אינה קיימת.

הרי, אנחנו ממשיכים את ההתפתחות הרעה שלנו, וכבר ברור שאנחנו מתדרדרים למשבר ממושך ואין סופי. כתוצאה מכך, אנו גורמים לבעיות, מחלות, וגילויים אחרים של חוסר איזון, אבל ברמה אחרת, בשלב אחר. ולכן התרופות והאמצעים הישנים לא יעזרו.

הגיע הזמן לחשוב טוב ולהבין, שהתרופה היחידה שיכולה להגן ולשמור על כולנו זה האיזון בחברה האנושית. רק התנהגות חיובית שיטתית במדרגה העליונה שנמצאת ברשותנו, תאפשר לנו להבטיח את בריאותנו.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 445, 19.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ממשלה אחידה של משפחה עולמית
נגיף האבולה הוא נגיף של חוסר איזון
שורש האבולה: הבריאות שלי לא בידיים שלי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/H97so

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest