השורש הרוחני של כדורגל

שאלתו של עמי: כדורגל מושך תשומת לב של חלק ניכר מהאנושות. מהו השורש הרוחני של כדורגל? מהאזנה לשיעורים של הרב הבנתי שהכוונה "על מנת להשפיע" שייכת רק לרצונות של הנשמה, ולא לרצונות גשמיים. מצד שני הרב סיפר באחד הראיונות, שהרב"ש, כשעבר ליד מגרש כדורגל, אמר שיש מעלה מיוחדת למקום כזה, כי הוא גורם שמחה או הנאה לאנשים רבים.
כמו כן, בתוכנית "שאל את המקובל" ששודרה אתמול, אחד השואלים אמר שרצונו לעסוק בכדורגל, והרב המליץ לו להשתדל בזמן העיסוק בזה שלא יתנתק מהמחשבה ומהשאיפה לתיקון, ושישחק במטרה לשמח את הקהל.
השאלה שלי היא, אם הכדורגל נועד למילוי גשמי של רצונות אגואיסטיים של הקהל, מה המעלה שראה הרב"ש במקום כזה, ומה המעלה אם שחקן כדורגל ירגיל את עצמו בכוונה על מנת למלא רצונות גשמיים של הקהל?
אולי דברי הרב"ש והרב לייטמן לגבי כדורגל נאמרו בבדיחות הדעת, או כמשל שהנמשל שלו זה השורש הרוחני של כדורגל, ואם כן אני חוזר לשאלתי הראשונה מהו שורש זה?

תשובה: הענין הוא לא במשחק עצמו, אלא בדבר שממנו האדם מקבל תענוג בחיים. והתענוג, כמובן, מגיע מהבורא.
משלים כאלה יש הרבה. אם באדם עוד לא התגלתה ה"נקודה שבלב", ההשתוקקות לבורא, אז הוא מתקיים בגלות מחוסרת הכרה מרוחניות, כל עוד הוא נמצא בה, הוא נהנה מהתענוגים הקטנים שלו – ממאור קטן ביותר.
מדובר על אנשים שעדיין אינם מוכנים לעבודה רוחנית. אם האור אוסף אנשים יחד, ובצורה כזאת נותן להם איזה מילוי – זהו מקום מיוחד! הרי בזה הם לא גורמים רעה למישהו, אלא להיפך – מתאחדים.

שאלתו של שי: אני רוצה להיות שחקן כדורגל וגם להיות מקובל

תשובה: תנסה!