דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השׂכל יכול להיות רק משותף

השׂכל יכול להיות רק משותף

laitman_2010-10-03_7719-1_us-70.jpg

שאלה: לשם מה אנחנו צריכים שׂכל חיצוני אם כל תפיסת המציאות מתרחשת בתוכנו?

תשובתי: תפיסת המציאות האמיתית נבנית דווקא בחוץ, בשׂכל של הסביבה, כלומר בעליון, בבורא ולא בשׂכל שלי העכשווי. בהתקדמותי ברוחניות אני נכלל בסביבה הזאת כמו במלכות של עולם אין סוף, במקום של השורש שלי, שממנו נולדה הנשמה שלי וירדה לעולם הזה בדרך ארוכה דרך כל העולמות.

בעולם הזה אני מנותק מהשורש שלי, נשאר לי ממנו רק ניצוץ, "נקודה שבלב". ובזכות הסביבה שמייצגת עבורי את המערכת של עולם אין סוף, יחד איתה אני מתקדם חזרה לאותו המצב האין סופי. כשהסביבה שלי, הקבוצה, מצטרפת בהדרגה בדרך הזאת לכל האנושות, אנחנו מגלים שכולם באים לעולם אחד של אין סוף. ולכן מתגלה לי יותר ויותר שההיכללות שלי בתוך הסביבה שנראית לי היום כמלאכותית, בלתי רצויה, שאין בה צורך ולא ריאלית, למעשׂה זו החדירה שלי לתוך השורש שלי עצמי. אני מחזיר את עצמי חזרה בדיוק לאותה הנקודה שממנה יצאתי בעבר, כדי להגיע לעולם הזה.

אז אני מגלה שאני נמצא יחד עם הקבוצה שלי במערכת עולם אין סוף שמלאה באור חכמה. אני מקבל בהדרגה את האור הזה כבר בדרך, שזה נקרא "אור השׂכל". ואני משתמש באור השׂכל הזה, בחכמה הזאת, יחד עם כולם! זהו השׂכל המשותף והכללי שלנו, אחד לכולם! החכמה הכללית המשותפת הזאת, כל המחשבה העליונה הזאת, נקראת בורא (בוא וראה, כלומר: תבוא ותראה).

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 19.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
בהשׂיגנו את שׂכל הבריאה
אני זה פעולת הבורא!
שׂכל הבריאה הקשר הכללי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dF2wV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest