דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / השׂכל העליון – בהשפעה

השׂכל העליון – בהשפעה

laitman_2010-02-02_2054-70.jpg

הבריאה כולה היא רצון ליהנות שדרוש לתקן ולמלא אותו. זה אפשרי רק אם חלק מסוים ברצון יגיע להבנה ולהכרה. החלק הזה אינו שייך לנברא עצמו, אלא מגיע אליו מהבורא, מהרצון להשפיע. לא קיים בבריאה דבר מלבד שתי התכונות הללו: הרצון לקבל והרצון להשפיע. מתוך היחס בין שתי התכונות הללו, הנברא מתחיל לחקור את עצמו ואת משמעות הכוח שפועל עליו. בזכות זה בתוך הרצון ליהנות מתחיל להתעצב המנגנון שנקרא "ראש הפרצוף": השכל, המחשבה והבירור. בעזרת המחשבה הזאת, הרצון מתחיל כבר להכיר את עצמו.

בדרגות הדומם, הצומח והחי הרצון ליהנות פועל בצורה טבעית. זה כולל גם את היצור שנקרא בעולמנו "אדם", שגם הוא פועל מתוך דחפיו הטבעיים. לא משנה כמה נבדוק ונעריך את עצמנו בעצמנו או בעזרת הזולת, בכל זאת תמיד נשפוט בתוך האגו שלנו. כל "הצדק" הוא רק לטובתנו, וכל פעולותינו הן לצורך הפקת תועלת אישית. כל עוד נישאר סגורים בתוך עצמנו, לא נוכל להכיר את עצמנו. אנחנו מסוגלים רק לשקול ולהעדיף רצונות גדולים על פני רצונות קטנים. היכולת לעשות חשבון כזה נקראת בעולמנו "שׂכל" או "בירור", אך בעצם מדובר בחשבון פשוט: מה יותר גדול, יותר חשוב ויותר כדאי לאגו שלנו. זהו כל השכל שלנו. כל הבירורים הללו נעשים בדרגת החי, בדרגת הגוף הבהמי שלנו. כך אנחנו קיימים ומתפתחים במשך אלפי שנים.

אך כשאנחנו רוכשים תכונה נוספת, תכונת הבינה, השפעה, אנחנו מתחילים כבר לעשות בירורים על בסיס שתי התכונות: הקבלה וההשפעה. ואז השׂכל, "ראש הפרצוף" שמקבל החלטות, כבר נקרא "רוחני", מפני שהוא עורך חשבון ביחס להשפעה, תכונת הבורא. ביחס לבורא הוא מעריך מה כדאי או לא כדאי לנברא לעשות ובאיזו צורה.

לכן, העבודה שנעשית רק בתוך הרצון ליהנות נקראת בהמה, מפני שזוהי דרגת היכולת המקסימלית שלה. כך כולנו קיימים, כמו שנאמר "כולם כבהמות נדמו". מי שרוכש את הרצון להשפיע נקרא "אדם", כיוון שהוא "דומה" לבורא. אלו הם המקובלים שהשיגו את תכונת ההשפעה, כלומר גילו את הבורא. הם מסוגלים לעשות חשבון מתוך שתי התכונות, הקבלה וההשפעה: כיצד ניתן לחבר את הרצון ליהנות עם הכוונה להשפיע, עד כמה הכוונה להשפיע יכולה לשלוט על הרצון ליהנות. לאדם כזה יש כבר שׂכל אחר, "ראש" אחר. פעולותיו עדיין נשארות בתוך הרצון ליהנות, אך מטרת כל הפעולות והכוונה שמניעה ומפעילה אותן היא ההשפעה. ברור שמדובר בחשבון שונה בתכלית ותפיסה שונה לחלוטין שאינה ברורה בינתיים למי שמסתכל בעיניו הבהמיות. על כך נאמר "דעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים". "דעת התורה" נקראת ההשפעה, ו"דעת בעלי הבתים" היא הרצון האגואיסטי. החומר נשאר אותו החומר: הרצון ליהנות, אך הכול תלוי בשימוש בו, בכוונה ששולטת על החומר הזה: האם היא אגואיסטית או משפיעה, האם לטובתך או לטובת הזולת. זאת הבדיקה של הרצון שלנו.

בכל העולמות העליונים הרוחניים פועל חוק השפעה אחד בלבד, והרצון לקבל נשלט על ידי הכוונה הזאת. רק בעולם שלנו, במצב שממנו אנחנו מתחילים את העלייה שלנו, שולט חוק שפועל כולו לטובת האגואיזם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 21.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
רק כשתשתחרר, תרגיש שהיית עבד
כשפתאום מתגלה כוח האור…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/i2t35

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest