השׂגה מושלמת

שאלה: כיצד אנחנו מרגישים את הבורא: כפי שמרגישים את האנשים האחרים מחוץ לנו או באיזושהי צורה אחרת?

תשובתי: השוני בהרגשת הבורא והאנשים האחרים, זה כמו הרגשת הכלל והפרט. אם אני באמת מתחיל להרגיש אנשים, אז אני מגיע להרגשת הכלל, הכולל בתוכי הכול, הנקרא בורא. אך קיים הבדל בין הפרט והכלל. כי הרי הכלל זה השורש, הסיבה העיקרית לכל. זה לא סתם כמה אנשים או הרבה אנשים יחד, יחידות בודדות או שיתוף שלם.

כלל – הכוונה להשׂגת שורש הבריאה. זוהי תוספת איכותית. ההבדל הוא לא בכך שצריך לשתות ממאה כוסות בודדות או מכוס אחת גדולה. כי הרי אני משׂיג את סיבת הבריאה, את התהליך, הכולל בתוכו הכול, וגם את מטרתה. השורש כולל בתוכו הכול, ואנשים אחרים אינם יכולים לתת כזאת השׂגה, אלא רק הבורא.

מטרתו של הבורא, היא להביא אותנו דווקא אל הנקודה הזאת! ולפניה, המצב שלנו עדיין אינו מושלם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "תורת הקבלה ומהותה", 14.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
איחוד נצחי בין החלק והשלם
סכום הרגשות של כל הנשמות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/w7LD4

2 comments

  1. ואלרי מנהריה

    זה בטוח (ראה מאמר).
    אבל אותה הנקודה – "פועמת" מתוך מחשבה אל מעשה? או מתוך מחשבה אל מחשבה גדולה יותר???
    תודה.

  2. בברכת המזון נאמר:הכל בכל מכל כל זה מקביל לעולמות:אצילות בריאה יצירה עשיה זו תחילת ההרגשה להרגיש את הכלל דרך הקבוצה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest