דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הרצאה בבית "קבלה לעם", 12.07.11

הרצאה בבית "קבלה לעם", 12.07.11

laitman_2011-03-22_1875-70.jpg

הרצאה פומבית לקהל הרחב נערכה בבית "קבלה לעם", בנושא "התפתחות החיים".

ההרצאה נערכת מדי יום שלישי בשעה 19:30 ומשודרת בשידור ישיר בערוץ הטלוויזיה שלנו, ערוץ "קבלה לעם", ערוץ 66 ב-HOT וב-YES, וכמו כן באתר האינטרנט שלנו "קבלה לעם" ומתורגמת סימולטאנית לשפות אנגלית, רוסית, ספרדית, איטלקית, גרמנית, טורקית.

צפה/האזן להרצאה:

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו

להלן קטעי המקור שעליהם התבססה ההרצאה:

התפתחות החיים

הרצאה יום ג' 12/7/11

  • התפתחות בעולם שלנו
  • התפתחות לטבע שני
  • המאור – האמצעי להתפתחות הנכונה

התפתחות בעולם שלנו

1. האגו של האדם – מלידתו ועד לימי זקנה

"האגו" של האדם עומד בכל קומתו המוטבע בו מלידתו שמשום זה מרגיש בעצמו רצון לקבל במדה גדולה וחזקה […] אולם כעבור אמצע שנותיו אז מתחילים ימי ירידה אשר לפי תוכנם המה ימי מיתה, כי אין האדם מת ברגע אחד כמו שאינו מקבל גמר צורת החיים ברגע אחד, אלא נרו, דהיינו ה"אגו" שלו, הולך וכבה לאט לאט […] עד שבימי זקנה […] נמצא האדם בימים שאין בהם חפץ לגמרי, כי הרצון לקבל שלו, שהוא ה"אגו", נכבה והלך לו ולא נשאר בו רק ניצוץ קטן ממנו הבלתי מגולה לעינים. […] לכן אין בימים אלו שום רצון ותקוה אל איזה תמונה של קבלה.

בעל הסולם, מאמר החֵרות

2. האנושיות מתפתחת, ומתרבים המכאובים

הטבע, כמו שופט בעל מקצוע, מענישנו על פי התחשבות עם התפתחותנו. כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור, שהאנושיות הולכת ומתפתחת, כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים, בהשגת כלכלתנו וקיומינו.

בעל הסולם, מאמר השלום

3. אין לך אדם שמכיר את עצמו

להכיר איזה דבר, צריכים בעיקר להתבונן לתכונות הרעות שבדבר, ומתוך שאין האדם יכול לראות נגעי עצמו, מטעם, כי כל רע המחוייב לבוא לכלל קבלה לאדם, הרי מגיע לו בעונג, שאם לא כן, לא היה מקבלו. וחוק הוא שכל דבר שיש בו תענוג, אין האדם מחשיב אותו לרע, זולת על-ידי נסיונות רבות המתפתחים בהם, ולזה צריכים ימים ושנים, וגם זכרון והקש והתבוננות, אשר לא כל אדם מסוגל לזה. לפיכך אין לך אדם שיהיה מכיר את עצמו.

אולם המקובלים בעלי השגה הרי הם משיגים דבר שלם. כלומר, זוכים להשיג כל אותם המדרגות שישנם במציאות לבוא להשגת האדם, ואז נקרא, שהשיגו דבר שלם, ודבר שלם הזה, מכונה בשם, נשמה.

כתבי בעל הסולם, סוד העיבור – לידה

4. "את זה קח לך.."

"ובחרת בחיים", […] אני מורה לכם, שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו: "בחר לך, חלק יפה בנחלתי". ומעמידו על החלק היפה. ואומר לו: "את זה ברור לך?" ועל זה נאמר: "ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומך גורלי, נחת ידי על הגורל הטוב, לומר: "את זה, קח לך".

כתבי בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות ד'

5. להגביה את עצמו

אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה. לכן, אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרויח זמן ויגיעה, יען שהוא נמשך לפי הסביבה שלו.

כתבי בעל הסולם, שמעתי, מאמר רכה. להגביה את עצמו

התפתחות לטבע שני

6. בידי האדם לזרז תהליך ההתפתחות

חוק ההתפתחות, השפוך על כל המציאות, המבטיח להחזיר כל רע – לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכוח ממשלת השמיים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן השי"ת באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות האמור, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חפשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן.

כתבי בעל הסולם, השלום בעולם

7. דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור

משל לזקן שהיה יושב על הדרך, והיו לפניו שתי דרכים, אחת תחילתה קוצים וסופה מישור, ואחת תחילתה מישור וסופה קוצים. והיה יושב בראש שתיהן, ומזהיר העוברים, ואומר להם, אף על פי שאתם רואים, תחילתה של זו קוצים, לכו בה, שסופה מישור. וכל מי שהיה חכם, שומע לו, והיה מהלך בה, ומתייגע קמעא, הלך בשלום ובא בשלום. אבל אותן שלא היו שומעין לו, היו הולכין ונכשלין בסוף.

כתבי רב"ש – ב', "מהו "דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור" בעבודה"

8. רק הלב יש לכוון

אמרו חז"ל, שאין אדם מחשב אלא מתוך הרהורי לבו, שכל הגוף נחשב לבחינת לב […] כלומר, אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע נחת רוח ליוצרו. וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב הוא הכלי להשרות בו אור עליון. שפירושו, שע"י האור הוא בא לידי מעשה, שהמאור שבה מחזירו למוטב. וזה נקרא בחינת מעשה.

כתבי בעל הסולם, שמעתי, מאמר סח. קשר האדם אל הספירות

המאור – האמצעי להתפתחות הנכונה

9. עבודת האדם להתפתחות

הכלי לקבלת הטוב ועונג, הנקרא השתוקקות, הכלי הזה אין לנו עוד. כי זה תלוי בעבודת האדם, שדוקא ע"י העבודה יש התפתחות לכלי זה, המכונה חסרון והשתוקקות. והכלי הזה נקנה דוקא ע"י יגיעה. כלומר, בלי יגיעה אי אפשר להשיג את הכלי, היינו הצורך להשיג הכלים דהשפעה. זאת אומרת, השגת הכלים דהשפעה, זה כבר נקרא אור.

כתבי רב"ש – ב', מאמר "מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה"

10. השפע ממרום

אם נמצא באיזה מקום חיסרון, יש מקום לתקן את החיסרון. וכל התיקונים נקראים, שהם באו על שלימותם, אם ממשיכים אור העליון במקום החיסרון. נמצא, שלא היה כאן שום חיסרון מלכתחילה. אלא כל החיסרון, שחשבו מקודם, שהוא בחינת חיסרון, הוא בא מלכתחילה בבחינת תיקון, היינו, שעל ידי זה יושפע שפע עליון ממרום.

כתבי בעל הסולם, שמעתי, מאמר קכד. שבת בראשית – ודשיתא אלפי שני

11. "וגדול התלמוד, שמביא לידי מעשה". שפירושו, שע"י אור התורה הוא בא לידי מעשה, שהמאור שבה מחזירו למוטב. וזה נקרא בחינת מעשה. זאת אומרת, שהאור התורה עושה לו בנין חדש בהלב.

כתבי בעל הסולם, שמעתי, מאמר סח. קשר האדם אל הספירות

12. יגיעה

אולם ע"י יגיעה גדולה, נמצא עולה ומתרומם לאט לאט לטבע שני. ואז תיכף זוכה למטרה הסופית, שהוא הדביקות בו ית'.

כתבי בעל הסולם, מאמר מתן תורה, אות יד.

נספח

13. רק הבורא יכול לשנות את הטבע

מספרים על רבי יונתן, שהיה לו ויכוח עם כומר אחד שטען, שבכוחו לשנות את הטבע. חלק עליו רבי יונתן ואמר: "הטבע שהבורא ברא אי אפשר לשנות, אלא רק הבורא יכול לשנות, והאדם בכוחות עצמו אינו מסוגל".

מה עשה הכומר? – לקח כמה חתולים לימד אותם להיות מלצרים, הלביש אותם בבגדי מלצר, והלך להזמין את המלך והשרים לסעודה שעשה. לפני הסעודה, סיפר למלך על כל העניין שהיה לו עם רבי יונתן. ואז נתן פקודה, ותיכף ומיד נכנסו המלצרים, היינו, החתולים, שהיו מלובשים בדיוק כמו מלצרים אמיתיים. והם הכינו את השולחן, וכן הם הביאו את כל המנות לכל אחד ואחד.

והמלך והשרים ראו ותמהו על מעשה הפלאים הזה עם המלצרים, והסכימו פה אחד שאין יותר שום מקום לויכוח. וכולם התפלאו על רבי יונתן, איך הוא יושב כל כך בשלווה, ואינו מתפעל מהמעשה שהוכיח שחור על גבי לבן, שיש בידי האדם לשנות את הטבע. ומה עשה אז רבי יונתן? – לאחר שגמרו את הסעודה, בעוד המלצרים עומדים ומחכים לשרת את הכלל, הוציא רבי יונתן קופסה של טבק. וכולם חשבו, שהוא רוצה להריח טבק. אבל כשפתח את הקופסא, יצאו משם כמה עכברים. וכש"המלצרים" ראו, איך שהעכברים יוצאים מהקופסא ובורחים, תיכף עזבו את האורחים ורצו אחרי העכברים, כמו שמחייב אותם הטבע שלהם. ואז ראו כולם, שהצדק עם רבי יונתן.

כתבי רב"ש – א', מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו"

14. משל לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו. אמר לבני ביתו האכילוהו כל מה שהוא מבקש. נכנס אצל אחר, אמר להם הזהרו בו שלא יאכל דבר פלוני. אמרו לו, לראשון אמרת שיאכל מה שירצה, ולשני אמרת שלא יאכל דבר פלוני. אמר להם הראשון אינו לחיים, לפיכך אמרתי לו שיאכל מה שירצה. אבל זה שהוא לחיים, אמרתי הזהרו בו.

כתבי רב"ש – ג', מאמר "ואלה המשפטים"

הרצאות קודמות:
הרצאה בבית "קבלה לעם", 05.07.11
הרצאה בבית "קבלה לעם", 21.06.11
הרצאה בבית "קבלה לעם", 31.05.11

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/d5yw2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest