חוויה ושמה קבלה – הרצאה באשקלון, 11.10.11

הרצאה פומבית לקהל הרחב נערכה באשקלון בנושא "חיבור הוא חוק הטבע" ב-11.10.2011.

ההרצאה נערכת מדי יום שלישי בשעה 19:00 ומשודרת בשידור ישיר בערוץ הטלוויזיה שלנו, ערוץ "קבלה לעם", ערוץ 66 ב-HOT וב-YES, וכמו כן באתר האינטרנט שלנו "קבלה לעם" ומתורגמת סימולטאנית לשפות אנגלית, רוסית, ספרדית, איטלקית, גרמנית, טורקית.

לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו

להורדת התוכנית: | MP3 אודיו | MP4 וידאו

להלן קטעי המקור שעליהם התבססה ההרצאה:

חיבור הוא חוק הטבע

• מתגלה בעולם קשר בין בני האדם.
• האדם פועל למען הציבור.
• להפנים את חוק החיבור.

קטעים נבחרים מן המקורות:

מתגלה בעולם קשר בין בני האדם.

קשר הכרחי בינינו

1. המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו, ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, – שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי".

כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

חיוב הזהירות בחוקי הטבע

2. "כל העובר על איזה חוק, מחוקי הטבע, אשר הטביע לנו, הריהו מקלקל את המטרה התכליתית. כי המטרה נבנית, בלי ספק, על כל חוקי הטבע ביחד, אחד לא נעדר. כמו שנאות לפועל חכם, שלא יחסיר ולא יעדיף, כחוט השערה, על פעולותיו, המוכרחות אל המטרה. ונמצא, אשר המקלקל חוק אחד, הרי קלקולו פוגע ומזיק במטרת התכלית".

כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום"

חוק ההתפתחות של המציאות

3. "חוק ההתפתחות, השפוך על כל המציאות, המבטיח להחזיר כל רע – לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכוח ממשלת השמיים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן השי"ת באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות האמור, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חפשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן".

כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

ליכוד האומה מתוך אהבה

4. "תנאי מחויב לכל אומה, שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה".

כתבי בעל הסולם, עיתון "האומה"

האדם פועל למען הציבור.

שירות הציבור

5. "מידת טובו של כל יחיד ויחיד בתוך הציבור שלו, נערכת לא לפי טובת עצמו, אלא לפי מידת שירותו את הציבור בכללו. וכן להיפך, אין אנו מעריכים את מידת הרע של כל יחיד ויחיד – אלא לפי מידת הנזק שמזיק את הציבור בכלל, ולא לפי ערכו עצמו הפרטי. כי אין בכּלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל, נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל, נוטל חלקו בהטבה".

כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

לפעול למען הצלחת החברה

6. "השפעה לזולתו" בתכלית הדיוק … ששום חבר מאתנו, לא ימעיט, מלעבוד בכל השיעור, המובטח להצלחת החברה ולאושרם. וכל עוד, שאנו מתעצלים לקיים את זה, בכל השיעור, לא תפסיק הטבע מלהענישנו, וליטול נקמתה ממנו. וכפי המכות, שאנו מוכים בזמננו זה".

בעל הסולם, מאמר "השלום"

הקנאה – כמנוף להתפתחות האדם בחברה

7. "מצד הקנאה הוא יכול לרכוש כוחות נוספים, מה שאין לו מצד הטבע, שעמהם הוא נולד. אלא מידת הקנאה שיש בו, הכח הזה הוליד בו כוחות חדשים, הנמצאים אצל החברה. ועל ידם הוא קיבל אותו תכונות חדשות, היינו כוחות שאינם נמצאים אצלו מצד ההורים שהולידו אותו. נמצא עכשיו, שיש לו תכונות חדשות, מה שהחברה הולידה בו".

כתבי הרב"ש, כרך א', מאמר "ענין למעלה מהדעת"

טובת היחיד שווה לטובת הציבור

8. "נקודת התורפה, כלומר, המקום התובע את תיקונו. והוא שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא".

כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

להפנים את חוק החיבור.

מקור האושר וההצלחה

9. "האחדות החברתית, העשויה להיות מקור לכל אושר ולכל הצלחה… הפרוד ביניהם, הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים".

כתבי בעל הסולם, מאמר "החרות"

שלום ציבור מסוים, ושלום העולם כולו

10. "ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו – נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו".

כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

המשלימים, את פרצוף העולם

11. "בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו, היא הגרועה שבמציאות, כי ע"כ לא יכלו להתברר לקדושה עד היום, עם כל זה, המה המשלימים, את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות, מבחינת הכלים. ואין המלאכה נשלמת, אלא על ידיהם".

כתבי בעל הסולם, מאמר "הקדמה לספר הזהר", אות ס"ג

אדם עולם קטן

12. "אנו צריכים לעולם כל כך גדול עם הרבה אנשים. וזהו בכדי שכל אחד יכלול בחבירו. שמזה יוצא, שכל אדם פרטי נכלל ממחשבות ורצוניות של עולם מלא. ומטעם זה נקרא אדם "עולם קטן בפני עצמו".

כתבי בעל הסולם, מאמרי "שמעתי", מאמר ל"ג "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן"

נספח

לשבת על ספסל הלימודים

13. "חובה להטהר מדעות קדומות, כשהעובדות מדברות בשפת התבוסה, יש לשבת מחדש על ספסל הלימודים, ולהתחיל במרץ ובהכרת האחריות העמוסה על שכם הממשיכים, לחקור את הדרך ועקרותיה, כך דרכה של המחשבה המדעית, כשהיא נתקעת לקרן זויות של סתירות בין המציאות החדשה לבין התיאוריה שהסבירה את המציאות הישנה. רק פריצת גדר רעיונית מאפשרת מדע חדש וחיים חדשים".

כתבי בעל הסולם, עיתון "האומה"

התקוה היחידה – חינוך לאומי

14. "התקוה היחידה היא – לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר. אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומינו בתור אומה, מוכשרת לשאת את עצמה ככל אומות העולם".

כתבי בעל הסולם, עיתון "האומה"

"בתוך עמי אנכי יושבת"

15. "בשעה שהדין תולה על העולם, לא יפרד אדם מן הכלל, בלבדו, כי בשעה שהדין תולה על העולם, אלו שנודעו ונרשמו בלבדם, אף על פי שצדיקים הם, הם נתפסים מתחילה. ועל כן אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם, כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. ומשום זה אמרה "בתוך עמי אנכי יושבת" ואיני רוצה להיפרד מהם"".

כתבי הרב"ש, כרך א', מאמר "תפילת רבים"

נספח לסוכות

פסולת – גורן ויקב

16. "הסכך נעשה דוקא ע"י פסולת גורן ויקב, שדוקא המחשבות והדיעות שמביאים לאדם את הפסולת, שהם גורן ויקב, אשר מהם הוא עושה את הסכך, הנקרא בחי' אמונה. מה שאם כן אם היה לו את הפסולת, לא היה באפשרות לעשות סכך".

כתבי הרב"ש, כרך ב', אגרת ל"ו

לולב

17. ""לולב", כלומר, שמטרם שאדם זוכה יש לו ב' לבות. וזה נקרא "לא לב", היינו שהלב שלו לא היה מיוחד לה'. וכשזוכה לבחינת לו, שפירושו "לה' לב", וזהו "לולב"".

כתבי בעל הסולם, מאמרי "שמעתי", מאמר פ"ה "מהו, פרי עץ הדר, בעבודה"

ארבעת המינים – אגודה אחת

18. "ארבעה מינים הללו, יש מהם שיש בו טעם וריח, כמו האתרוג, והוא כנגד הצדיקים, שיש בהם רוח תורה וטעם של מעשים טובים. באילן שבו גדל הלולב יש בו טעם ולא ריח, וכנגדו הבינונים של ישראל, שיש בהם טעם של מצוות ואין בהם רוח תורה. ההדס יש בו ריח ולא טעם, והוא כנגד אותן, שיש בהם רוח תורה ואין בהם מצוות. וערבה אין בה לא טעם ולא ריח, וכנגדן עמי הארץ, שאין בהם לא רוח תורה, ולא טעם של מצוות. ואנו אוגדין הארבעה ביחד, רמז שאין הקדוש ברוך הוא מתרצה לישראל עד שיהיה כולן לאגודה אחת, שנאמר "הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה", אימתי הקדוש ברוך הוא מתעלה, בזמן שכולנו נעשים לאגודה אחת".

כתבי הרב"ש, כרך ג', מאמר "פרי עץ הדר"

הרצאות קודמות:
הרצאה בבית קבלה לעם – אילת, 04.10.11
הרצאה בבית קבלה לעם – חיפה, 27.09.11
ההרצאה מהכנס "כולנו יחד – מתחילים את השנה בערבות"