דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הרחבת הנשמה באמצעים גשמיים

הרחבת הנשמה באמצעים גשמיים

בזמן הלימוד צריך לשלב ביחס שלך לחומר הנלמד היבטים גשמיים ורוחניים, הרגשה והבנה. אנחנו צריכים לחבר את השכל עם הרגשות ולכלול בעבודה את כל האמצעים הקיימים בנו, את השכל שלנו, את התפיסה, את היכולת לאנליזה וסינתזה, כלומר, לסיכום ובירור.

אבל זה לא אומר שאדם בעל יכולת לימוד גבוהה יוכל לחדור עמוק יותר לתוך החומר, ומי שלא מסוגל ללמוד יחדור פחות. לכל אחד יהיה מספיק, באופן יחסי, היכולות שקיבל: שכל ורגש, כדי להשיג את מטרת הבריאה את גמר התיקון שלו. ובהתכללות בכל האחרים הוא מגיע לגמר התיקון הכללי כמו כולם בדיוק.

אבל עכשיו מדובר על עבודה, על יגיעה. זה לא חשוב עם מה בסופו של דבר אני יוצא מהשיעור, אבל אני חייב להשתדל גם להבין אותו – על ידי השכל החיצון שלי להבין את המשמעות הרוחנית הפנימית.

זאת אומרת, שאני צריך להשתדל להרגיש תופעות שאין לי בינתיים: אהבה, השפעה, נתינה, התכללות ברצונות זרים, חיבור, משהו שנמצא מחוצה לי, מחוץ לרגשות שלי. אני צריך להיות במאמץ רגשי להיות מחוץ לעצמי, מחוץ לעורי.

ולאחר מכן אני שומע איך נקראות התופעות האלה ומוסברות בספרים, על איך שהמקובל מחבר אותן במערכת ואיזה משקל הוא נותן להן: מה גבוה יותר, מה נמוך, חיצוני או פנימי, מתפשט לגובה או לרוחב. ועכשיו אני צריך להשתדל לחבר איכשהו את התופעות האלה, שאינן מורגשות בי, בעזרת השכל שלי, אפילו שאני לא מרגיש אותן. אבל זה עוזר לי להתקרב אליהן, להיאחז בהן, לפחות באיזה שהם אמצעים של תפיסה, אפילו שזה שכלתני. באופן כזה אני מרחיב את הכלים של הנשמה שלי.

ככל שאני משקיע יותר מאמצים כדי לחבר ביניהם את התופעות שאינן מורגשות בי, אני בזה מרחיב יותר את היכולת שלי לתפוס אותם ומתקרב להרגשה רוחנית. אף על פי שפעלתי באמצעים גשמיים. היגיעה שלי קובעת את כל העבודה. לכן, לא חשוב כמה כל אחד הבין בסופו של דבר. אחד יכול להתפלפל בזה בצורה יפה, כאילו שהוא כבר מבין הכול, והשני משתדל בכל הכוח להבין ואינו מצליח. אבל ההשתדלות עצמה היא שנחשבת לו.

לא צריך להשתדל להיות טיפש, אבל החכם כאן לא משיג יותר הצלחה מאשר כל האחרים. ההתקדמות בכלל לא נקבעת על ידי פעולות פרטיות, אלא רק על ידי היגיעה עצמה: ברגש ובשכל. לאף אחד לא יעזור שהוא נולד יותר רגשי או יותר חכם, אלא רק היגיעה שלו. ואת היגיעה צריך לתת ללא חכמות מיוחדות, אלא פשוט לתת יגיעה בהתמדה עוד ועוד. ודווקא אלה מצליחים, כמו שנאמר: "הכול, חוץ מצא!".

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 03.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הזוג הבלתי נפרד: הרצון והשכל
הסימן לשׂכל מפותח זה הדאגה לזולת
תבטל את עצמך בפני כולם – ותהפוך עבורם ליקר מכל

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BDA8F

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest