דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הרוחניות היא רק מה שבינינו

הרוחניות היא רק מה שבינינו

בעל הסולם, מאמר "הערבות" (גרסה מקוצרת): "ה' אמר: "ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". העם אמר, "נעשה". אבל לא מבוארות העבודה ושׂכרה, שאז מסכימים".

כשאנחנו מתחילים לעבוד עם הכלים, הם עדיין אינם עגולים, מפני שהם מתחלקים לשלושה חלקים: ראש, תוך וסוף. ככלל, למציאות שלנו יש צורה של פירמידה, שמורכבת מחמש שכבות של עביות: שורש, א', ב', ג', ד'. וזוהי כל האנושות.

בכלים הזכים יותר מתעוררת הנקודה שבלב (•), והם מסוגלים לממש את התיקון בדרגות שורש, א' וב'. יחד הם מרכיבים את החלק שנקרא "גלגלתא ועיניים" (ג"ע), או "ישראל", מלשון "ישר אל הבורא". לפי טבעם, הם מהווים כלים של השפעה.

וכמו כן ישנם כלים שאינם מסוגלים להתעורר בעצמם, בגלל ה"עובי" של הרצון שלהם. אלו הכלים דקבלה, ששייכים לדרגות ג' וד' של העביות, ויחד הם נקראים אח"פ, או "אומות העולם".

ודאי שהכלים הקלים של ישראל הם הראשונים שמתעוררים לתיקון. והתיקון עצמו מתבצע על ידי האור העליון, שמשפיע על הנקודות שבלב שלהם, שבזכות זה הם מתעוררים. בכלים האלה יש את דרגת האבות, שאינם זקוקים להכנה מקדימה, וכן יש את דרגת הבנים, שהם כבר צריכים לעבוד בקבוצה או בעם, לעבור דרך הכבדת הלב או "גלות מצרים" כדי להתאחד ולכרות ביניהם ברית סביב הר סיני, ולעלות לאחר מכן למדרגות של בית המקדש הראשון והשני.

וכך, כל הכלי של גלגלתא ועיניים מגיע לגמר התיקון שלו, ולאחר מכן הוא נשבר ונופל כולו לתוך הכלים דקבלה, למצב של גלות. ולאחר מכן נוצרת ערבוביה, התכללות הדדית של הכלים.

בסיומו של התהליך הזה, לאחר 2000 שנה, מגיעה שנת 1995, שהיא הנקודה שממנה מתחיל הבירור והתיקון.

נאמר "ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים". זאת אומרת שהכלים של ג"ע יצטרכו לתקן את עצמם לאחר הערבוביה בת 2000 שנה. "ממלכת כוהנים" פירושה שכולם עובדים בהשפעה, ו"גוי קדוש" הוא עם שעובד עבור כל העולם. בצורה כזאת הם משרתים את הבורא ואת שאר העמים, והם לא שייכים בכלל לעצמם. יש להם בחירה רק בשליש האמצעי דתפארת, שבו הם מקבלים את ההחלטה להקדיש את החלק העליון לבורא ולהקדיש את החלק התחתון לשירות אומות העולם, כדי שגם הם יתוקנו למען הבורא.

עם ישראל הסכימו לכך, כשנטלו על עצמם את עבודת התיקון של כל הרצונות, בערבות ובאחדות. כי דווקא אותם הרצונות שמתגלים נגד האחדות, נגד הברית, נגד הערבות ההדדית – הם הרצונות ששייכים לתיקון.

מהצד השני, כל הרצונות שאינם שייכים לחיבור, "גבוהים" ככל שיהיו – נקראים "בהמיים", מפני שהם שייכים לגוף הבהמי שלנו. בעולם שלנו אנחנו נמצאים בדרגות ההתפתחות של "דומם", "צומח" ו"חי", בעוד שבדרגת ה"מדבר" כולנו מחוברים זה לזה. לכן שייכים אליה דווקא אותם הרצונות שמשתוקקים לחיבור או שמתנגדים לו.

ולכן, הרצונות בדרגות הדומם, הצומח והחי, שייכים לעולם הזה, ואנחנו לא משייכים אותם לתיקון. למשל, אם אתה רוצה לאכול עשר ארוחות ביום, אתה לא צריך להתגבר על הרצון הזה כדי להגיע למטרה הרוחנית. תתעסק רק באותם הרצונות שמכוונים להשפעה לזולת או שמנוגדים להשפעה לזולת. רק הם רוחניים, רק הם נקראים "אדם".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 23.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
העולם הגשמי כערובה לעצמאות
מהאין-סוף אל האין-סוף
לפני העלייה המכרעת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xMJ2C

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest