דף הבית / חינוך, ילדים / הרהורים על מוסר

הרהורים על מוסר

שאלה: כאשר אדם מבוגר מגיע למערכת החינוך, הדבר הראשון שמדאיג אותו הוא שאלות של מוסר: מה נכון ומה לא. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שהמוסר חוסם את התפתחות האדם…

תשובתי: אנחנו חד משמעית נגד מוסר. העניין הוא, שהמוסר מציע המון מוסכמות שאותן האדם צריך לזכור, לקלוט, וליצור בסופו של דבר את ה"אני" שלו, שנכפה עליו על ידי כל המסגרות האתיות השונות, שהופכות אותו לכזה "צר אופקים" ו"נעול", שכביכול משתף פעולה בצורה נכונה ומדויקת עם הסובבים. ודאי שיחד עם זה הוא יוצר את האישיות הפרטית שלו, כמו איזושהי "מזוודה" שחורה מפלדה שארוזה היטב.

אנחנו נגד זה לחלוטין. זה לא חופש. האדם לא יכול לחיות כך לאורך זמן רב, ואם הוא יכול, אז הוא מאבד כל סוג של רגישות, לבביות והבנה הדדית.

אדם "מוסרי" יכול להחליט שצריך להרוג אדם כלשהו, והוא יהרוג אותו בקלות, מפני שזה תואם לכללים המקובלים בחברה שלו, שאותם הוא הפנים היטב. למעשה, זהו הפאשיזם, הנאציזם, הצורות השונות של הקיצוניות, וכדומה. אלה הצורות ההפוכות מהאנרכיה.

וכאן אנחנו מניחים את הקו האמצעי, את המצב האמצעי בין שניהם. כלומר, האדם צריך להבין את הנחיצות של כל קביעה מוסרית שלו: האם היא תואמת לטבע, האם היא קבילה נכון להיום בחברה, בשיתוף פעולה עם הסובבים. אנחנו צריכים לעשות כך שהתועלת החברתית תמיד תעמוד מעל לתועלת האישית, ושבמקביל לכך כל החברה תנוע לקראת אינטגרציה יותר ויותר גדולה, מפני שכך דורש הטבע.

לכן, אין ספק שצריכות להיות מסגרות מוסר, אבל הן צריכות להיות גמישות ולהתפתח כל הזמן, להימצא תחת ביקורת עצמית, תחת הביקורת של החברה, ללא מה שנקרא "פרות קדושות".

לכן זהו לא המוסר שמוצע על ידי אלה שמחנכים בשיטת ה"אילוף": "כמו שנאלף אותך – כך תישאר כל החיים".

מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 13.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אל תתבייש מעצמך
לאזן את הרגש על ידי הידע
טבע, חברה, אדם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ds7ET

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest