דף הבית / המשבר ופתרונו / הרב לייטמן בפנייה מרגשת למייקל דאגלס

הרב לייטמן בפנייה מרגשת למייקל דאגלס

לאחר שבנו הותקף על רקע אנטישמי, יצא מייקל דאגלס במכתב ב"לוס אנג'לס טיימס" בוא הוא כותב…

"בקיץ שעבר, אני ומשפחתי נסענו לדרום אירופה לחגים. בזמן שהותינו במלון, בננו דילן הלך לשחות בבריכה. עד מהרה הוא רץ חזרה לחדר, עצוב: איזה גבר בבריכה הטיח בו עלבונות.

מתוך אינסטינקט ראשוני שאלתי: "התנהגת לא יפה?".

"לא", ענה דילן מבעד לדמעותיו.

הבטתי בו בריכוז. ופתאום בחרדה הבנתי מה יכולה להיות הסיבה לזעמו של הזר הזה: דילן ענד תליון של מגן דוד.

הרגעתי את בני, הלכנו יחד לבריכה, ביקשתי מעובד המלון שיראה לי את האדם שהעליב את בני ודיברתי איתו. השיחה לא הייתה נעימה. אחר כך הושבתי את בני מולי ואמרתי לו: "דילן, היום חווית לראשונה מה זאת אנטישמיות"…

הבן שלי חזק. התמזל מזלו לחיות במדינה שבה גילויי האנטישמיות מועטים. אבל כעת גם הוא למד על הסכנות העומדות בפניו בהיותו יהודי. זהו השיעור שלצערי הרב הייתי צריך ללמד אותו. שיעור שאני מקווה שהוא לא יצטרך ללמד את ילדיו.

מכתב למייקל דאגלס בעקבות האירוע האנטישמי שחווה בנו:

מייקל היקר, קוראים לי מיכאל ליטמן, אני יהודי שחי בישראל. האירוע שקרה לבנך מסעיר אותי מאד. אני נפעם מהאומץ והפתיחות שלך, לא רבים מסוגלים לדבר ישירות על דברים מסוג זה. הפרסום העולמי שלך מקנה משקל מיוחד לשאלה רגישה הדורשת בירור יסודי.

בהיותי יהודי שנולד ברוסיה, אני קיבלתי את המנה הגדולה שלי של אנטישמיות. בדיוק כמו שאותך זה לא שבר, גם אותי זה לא שבר, אלא להיפך, זה עזר לי להבין את שייכותי שלי לעם היהודי ובהמשך הביא לעלייתי לארץ ישראל. אפשר לומר שהאנטישמים חישלו את הציונות שלי.

המחקרים המדעיים שלי במשך השנים, לימודי הפילוסופיה, חכמת הקבלה והאנתולוגיה, עיצבו את השקפת עולמי המבוססת על שורשים יהודיים הכרוכים באופן הדוק עם החשיבה המדעית והמודרנית. הקדשתי זמן רב ללימוד וחקר הסיבות לאנטישמיות, להבנה מדוע תופעה זו אינה נעלמת מן העולם, אלא רק צפה על פני השטח דרך מציאת אמתלות ותירוצים חדשים. בשתי כתבות שפירסמתי לא מזמן בניו-יורק טיימס, "מי אתה, עם ישראל?" ו"מה אנחנו היהודים חייבים לעולם?", הבעתי את עמדתי, אותה אני רוצה לחלוק איתך היום.

לכל גילויי האנטישמיות, יש שורש אחד. הסיבה העיקרית לאנטישמיות לא ידועה ליהודים עצמם וגם לא לאלו שאינם אוהבים אותם. כמו דחפים תת-הכרתיים שמחייבים אותנו לבצע מעשים בלתי מוסברים, הופעתה של האנטישמיות אינה דורשת ביסוס הגיוני. כבר בהופעתם של הסימנים הראשונים של משברים חברתיים או פיננסיים, האנטישמיות צוברת כוח ומתגלה בצורה של האשמות וטענות כלפי היהודים.

השיטה היחידה לעקור מהשורש את האנטישמיות, היא לעקור אותה מתוך החברה. הדבר המפליא ביותר הוא שדווקא קורבנות האנטישמיות מחזיקים בידיהם את המפתח לפתרון הבעיה הזו. כולנו, כל גבר, אישה, ילד נולדים עם רצון בסיסי לחיות בביטחון, להיות מאושרים. עמוק בתת המודע של כל אדם מבוסס הרעיון שזה אפשרי רק בתנאי שכל בני האדם בעולם ילמדו להתייחס זה כלפי זה ברגישות, בדאגה ובשימת לב. כמו משפחה שדואגת לכל אחד מחבריה, כך גם כל האנושות בכללותה תוכל לשרוד רק אם בני האדם יצליחו להתייחס זה כלפי זה כמו קרובי משפחה ולא כמו אויבים.

לפני הרבה דורות, עוד לפני חורבן בית המקדש והגירוש מארץ ישראל, העם היהודי יצר חברה בה טיפחו יחסים דומים. עמוק בתוכנו מנמנמת תכונה שעלינו להעיר מתנומתה, כך נוכל ליצור מחדש יחסים של קירבה וידידות בקנה מידה של חברה. שכחנו שתכונה זו קיימת אצלנו, והעמים האחרים אפילו לא חושדים בקיומה.

איך שלא יהיה, יהודים רבים ואנשים מלאומים שונים מרגישים באופן אינסטינקטיבי שהעם היהודי "שומר לעצמו" משהו מיוחד וחיוני לאנושות, ולא רוצה לחלוק זאת עם העמים האחרים. לכן בזמנים קשים מצביעים על היהודים, אנו מעוררים בהם כעס ורוגז שמוביל לעיתים קרובות לאלימות. באופן אינסטינקטיבי, בתת-המודע, אומות העולם מרגישים את ה"משהו" הזה, את מודל החברה שכבר נבנה על ידינו, היכולת שלנו לשמור על קיום החברה על בסיס של סולידריות, ערבות הדדית ודאגה לאחרים. 

החברה היהודית העתיקה התבססה על המצווה "ואהבת לרעך כמוך". המצווה הזאת צריכה שוב להפוך להכרחית בחברה ההיפר-אגואיסטית שלנו, אבל אין לנו שמץ של מושג כיצד להשריש ולהחדיר אותה בחיינו. רבים שונאים את היהודים, אבל אף אחד לא יכול בעצם להסביר את הסיבות לשנאה שלו, ובוודאי שאינו מסוגל להקטין את השנאה הזו. מאחר ואנחנו ממשיכים באופן מובלע לשאת בתוכנו את הגרעין של הערבות ההדדית, אנחנו חייבים לעורר אותו לחיים ולחלוק את הידע הייחודי הזה עם כל העולם. אם נצליח, לא רק האנטישמיות תיעלם, כל הצורות האחרות של השנאה גם כן יפסיקו להתקיים.

רוב היהודים לא תופסים איזה תפקיד חשוב יש להם, יש בידינו מתנה יקרה שנקראת "ערבות הדדית". היא שוכנת בלבבות שלנו ואנחנו מסרבים להכיר בה. אם נפתח במקצת את ליבנו, נגלה אותה בפנים. עלינו לחלוק אוצר זה עם העולם כולו, רק לשם כך הוא ניתן לנו. התכונה המופלאה הזאת "מובנית" בנו כדי שנעביר אותה ליתר העמים.

מייקל היקר, זו הדרך היחידה להפוך את עתיד היהודים והאנושות כולה לבטוח ומאושר, אני מקווה שתצטרף לעשייה זו.

בכבוד רב,

מיכאל לייטמן

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Wf2Pu

2 comments

  1. מייקל הגיב לנושא?

  2. שלום רון, שאלות לרב לייטמן אפשר לשלוח למוקד "קבלה לעם" דרך טל' 1-700-509-209, או דרך המייל info@kab.co.il.
    בברכה, ​רונית שי – מנהל​ת הבלוג​ של הרב לייטמן

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest