הקשר הווירטואלי: איפה שלא תהיה

שאלה: מהי אהבת החברים בעידן האינטרנט?

תשובתי: האינטרנט הוא אמצעי מצוין. באמת, מה מפריע לי להתפעל, כאשר אני רואה ושומע אותך דרך הרשת הווירטואלית? באיזו עוד צורה תוכל להעביר לי את ההתפעלות שלך, אם לא דרך הראייה והשמיעה? האם אני צריך להריח אותך, או שהעיניים והאוזניים מספיקות? למעשה, אני יכול להיות מלא ברגש, עד כדי דמעות, אפילו אם אני סתם שומע ולא רואה. הכול כאן תלוי ביכולת שלי להשתמש במגע כדי להתרגש.

למשל, אנשים שצפו בכנס שערכנו במדבר, באמת הרגישו שמשהו קורה שם. וזה מה שחייב אותם להגיע לאחר מכן לכנס הגדול, וגרם לחלקם אפילו להישאר לכמה שבועות. כל זה בזכות אותה העלייה שהשגנו בערבה.

אני רואה שזה עובד. אם נוכל להגביה את הכוונה שלנו, את החיבור שלנו, את הרצון שלנו, את ההשתוקקות המחודדת שלנו אל המטרה, בדיוק כמו אז, הרי שבכל מקום שבו האדם לא יהיה, הוא יידלק מהאש הזאת. ללא שום ספק.

יש לנו חברים באירופה ואפילו באמריקה שמבקשים שנודיע להם מתי נקבע תאריך ליציאה הבאה, כדי שיוכלו להזמין כרטיס למטוס. אני לא חושב שכדאי להם להגיע. כי אם הם יושבים במקומותיהם מול המסך ומפחדים להפסיד אפילו רגע אחד, זה יותר טוב מאשר להיות כאן ולהחמיץ את ההזדמנויות, אפילו מבלי לשים לב לכך. אדם שלא רצה לנסוע לכנס, אבל התפעל מהעלייה שלנו במדבר ובכל זאת הגיע – הרוויח יותר מכולם. הרי הוא קיבל מטען רוחני חזק.

מתוך שיעור על מאמר "החרות" של בעל הסולם, 26.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פריצה חדשה
סביבה וירטואלית אמיתית
אינפוזיה רוחנית באינטרנט