דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הקרובים שלי לא מבינים אותי…

הקרובים שלי לא מבינים אותי…

הקרובים שלי לא מבינים אותי...
אמירה:
האנשים הקרובים ביותר אליי לא מבינים מה מצאתי בקבלה ואפילו מתנגדים לה. אני כל כך רוצה לעזור להם להתפתח, ומאוד קשה לי להתאפק ולחכות עד שהחכמה הנפלאה הזו תתפשט בעולם ולאנשים ייפתח כבר המוח, ואולי גם הלב…

תשובה: פעמים רבות, מי שמתחיל ללמוד קבלה כל כך מתפעל מכל מה שמתגלה לפניו, שלא נשאר לו לא רגש ולא שכל, בכדי להעניק תשומת לב לקרובי משפחה, לחברים שהיו לו פעם. הוא מתרחק מהם, מפסיק להתעניין ב"חיים" (במה שנחשב עבורם כ"חיים").

הפער בדעות בין אלה שהתחילו להתעניין בקבלה לבין הקרובים שלהם הוא קיצוני, משום שהשורשים שלהם נמצאים בעולמות שונים. רק כעבור זמן מה, כאשר האדם מסתגל "לחיות בשני העולמות", הוא מסוגל (וגם זה, באופן מוגבל) להתגבר עליו.

אנו חלוצים, הדור הראשון שעובר תיקון, ומצויים בראשית הדרך. משום כך הכול חדש עבורנו, עלינו לבנות הכול לבד, אין ניסיון ואין דוגמא. הקבלה היא מדע ניסיוני – מה שהמקובלים עברו כבר ידוע לנו, אך את מה שניצב בפנינו לא עבר האדם מעולם. אנו אלה שכותבים את הסיפור הזה בעצמנו.

איך שלא יהיה, עד שאדם לא חש את הנקודה שבלב שלו, הוא לא יוכל להבין אתכם. אמא שלי, למשל, בת 86, וכבר יותר משלושים שנה שאינה מבינה למה הבן שלה לא ישן בלילה, אז אני מסביר לה שיש לי משרה טובה ומכובדת…

אך האמת היא שמשנה לשנה הדברים הופכים קלים יותר, החברה מתרגלת לתופעה הזאת – חוסר התקווה לעתיד, אובדן הערכים וכולי – כל אלה מכוונים את מבטי החברה הסובבת אלינו: "אולי הם צודקים?".

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/D5W8u

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest