הקפיצה הקוונטית באבולוציה

שאלה מהבלוג באנגלית: (תגובה לפוסט "ה"טבע" זאת מילה לא מובנת")

האם אנחנו יכולים לומר שפיזיקת הקוונטים וכל המדע המודרני, שמדברים על התגברות מעל הזמן והמרחב, הם בסופו של דבר ה"תוצאה" של האמת הרוחנית, שאנחנו, האנושות, חיים ברגע זה?

כל מערכת היחסים הזו באה לידי ביטוי באופן ברור דרך התקשורת, הטלפונים הניידים, האינטרנט וכדומה, למעשה, ה"תוצאה" של המוח האנושי, לאט אבל בטוח, הופכת להיות אינטגרלית?

מר לייטמן, אתה יכול לכתוב על הקפיצה הקוונטית הזאת ב"אבולוציה" של האדם (אם כי, אני לא חושב שכאן יש דבר כזה כמו אבולוציה). מה זה אומר? מהי אותה ההתגברות מעל הזמן והמרחב, שבאה לידי ביטוי גם באמצעות הטכנולוגיות החדשות והצורות החדשות של המדע?

תשובה: אנחנו עדיין לא חיים בתוך האמת, היא רק מתחילה להתעורר בעולם, בעצמה, בלי ה"קליפות" הטיפוסיות של העולם שלנו בצורה של דתות, לימודים למיניהם וכו'. אבל כדי שהיא באמת תבוא לידי ביטוי, יש צורך בייאוש מהשיטות הקודמות של חקירת העולם ובצורך בשיטות חדשות.

ההישגים האחרונים בפיסיקה הקוונטית ובמדעים האחרים מראים את הגבולות של העקרונות הישנים של החומר של העולם ותכונותיו, ואת הצורך בגישה חדשה למחקר של העולם, שאינה מוגבלת על ידי הספקטרום הצר שלנו של התחושות.

על השכל אנחנו צריכים לדעת, שאם הוא ישאף לאינטגרליות בתוך המסגרת של המטרות האגואיסטיות הקודמות, זה יביא עוד יותר לסבל. הכיוון הנכון יהיה אם נפתח בהתפתחות האינטגרלית של השכל ביטוי לאינטגרליות הטבעית, המקורית של העולם.

זאת אומרת, המנגנון הוא כזה, שמצבו האמיתי, שמסתיר מאיתנו בינתיים את הרגשות שלנו, הוא גם המצב העתידי שלנו.

זו אבולוציה, אך לא ליניארית. הביטוי של ההתפתחות הלינארית משקף את העולם הפנימי המצומצם של האנוכיות האנושית בשלבים הראשוניים של התפתחותו.

הקבלה אומרת שלאגו יש צורה של כמה רמות נפרדות, שכל אחת מהן היא כמו עולם נפרד. והמעבר הליניארי מרמה אחת לשנייה, אינו אפשרי.

ה"רשימות", "הגנים האינפורמטיביים" של השלבים משתלבים אחד בתוך השני: ל"רשימות" ברמה נמוכה נכנסות "רשימות" מרמה גבוהה יותר, לתוכן – עוד יותר גבוהה וכן הלאה. וכשה"רשימות" של רמה מסוימת סיימו את עבודתן בחומר של הבריאה, אז נכנסות לפעולה "רשימות" של רמה חדשה, גבוהה ואיכותית יותר. בחומר של העולם זה מתבטא כ"קפיצה קוונטית", בביטוי של "ניעור" ו"קפיצה" של איכות חדשה לגמרי, יצירות, צורות החיים וכו'.

בעולם שלנו כל ה"רשימות" כבר סיימו את פעולותיהן ונכנסות לפעולה "רשימות" של עולם אחר לגמרי – ברמת ה"אדם", זאת אומרת, "אדם" מהמילה "הדומה" לבורא. איזו טלטלה עוברת הציוויליזציה שלנו תוך כדי, את זה כולנו מרגישים.

מה שנראה לנו כהתגברות באמצעות המדע, הזמן והמרחב, זו התגברות של המוסכמות, הנוקשות של תפיסת העולם שלנו.

וההישגים של המדעים החדשים שמציגים גישות והנחות "בלתי מעורערות" – זה ביטוי של העובדה שבאופן פנימי, באופן לא מודע, האדם יודע שהוא נצחי וחובק כל, ואינו מסכים עם המוסכמות המוכתבות על ידי המגוון המצומצם של תחושות הגוף, שהתבססו על המדע בעבר.

ידיעות קודמות בנושא:
מֵעֵבֶר לתחום החומר
היכן נמצא האלמוות?
מדען בריטי: אנחנו חיים בעולם מדומה