דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הקפיצה אל החרות

הקפיצה אל החרות

Laitman_2011-02-25_9222.jpg

תכונת ההשפעה מושגת בקבוצה, בחברה, בתנאים מיוחדים שמתוארים על ידי המקובלים, מתוך מצב שהוכן לנו על ידי שבירת "אדם הראשון", הנשמה הכללית. אם נשתמש בצורה הנכונה בסביבה הקטנה הזאת שניתנה לנו, וננסה להגיע בתוכה להשפעה הדדית, אז נגלה שאנחנו נמצאים ב"גלות מצרים".

אנחנו מגלים שאין לנו שום אפשרות להשיג רוחניות, את הבורא, את תכונת ההשפעה, אם לא נגיע קודם לאהבת חברים. אולם כל ניסיונותינו להשיג חיבור ואהבת אחים מסתיימים בכישלון גמור, כמו שנאמר: "ויזעקו בני ישראל מן העבודה הזאת", מפני שגילינו שבנינו ערי מסכנות פיתום ורעמסס עבור פרעה, כלומר, רק גידלנו את הרצון לקבל שלנו.

ולמרות שאנחנו מתייאשים מהעבודה הזאת, אך איננו עוזבים אותה וצועקים: "תציל אותנו!". כי הרי האגו שלנו, הפרעה, לא נותן לנו להתחבר, ואם זה יימשך כך, אז הוא אף פעם לא יאפשר לנו לצאת מהגלות ולהשיג חיבור עם הכוח העליון.

זוהי באמת צעקה של ייאוש, מתוך עומק הלב. ואז מתגלה הכוח הכללי המיוחד, שנקרא "משה". הוא מתגלה בקבוצה וגם כן עובר שינויים רבים, פעם הוא מתגלה ופעם הוא מסתתר, עד שלא נייצב את הכוח המשותף הזה ונעמידו מול האגו שלנו.

כאשר אנחנו מוכנים להילחם עם האגו המשותף שלנו שמפריע לנו להתחבר, בכך שמעמידים נגדו את הכוח המשותף של החיבור שנקרא "משה", אז מתחיל המאבק של חיים או מוות. אנחנו תומכים בכוח הזה ככל שרק ניתן וגם מעל ליכולתנו! וכאן אנחנו מגלים בנקודה הכללית המשותפת שלנו את העזרה מלמעלה. הבורא אומר בתוך הנקודה הזאת: "בואו אל פרעה, נילחם במשותף!".כלומר, הוא מסכים להתחבר עם הנקודה המשותפת הזאת שלנו, וכך הוא מוציא אותנו ממצרים.

בדרך מתגלות כל מיני תופעות, שעליהן מדברת ההגדה של פסח, ודרך כל זה אנחנו צריכים לעבור. אבל זה נוגע רק לניסיונות שלנו להשיג חיבור ולממשו במשהו. כך בסופו של דבר אנחנו יוצאים מהמצב הזה, כלומר, מתוך חוסר היכולת שלנו להתחבר, ומשיגים את מה שרצינו. כנגד האגו והשנאה, מתגלה לנו שיטת החיבור, שנקראת "תורה".

עכשיו מופיעה אצלנו המערכת שבה אנחנו יכולים להשתמש. היא נקראת "תורה", האור המחזיר למוטב שמתחיל בהדרגה להשפיע עלינו כדי לתקן את הר סיני שמפריד בינינו, את האגו המשותף שמפריע לחיבור בינינו. וכאשר הוא מתקן את השנאה לחיבור, ההר הזה הופך להיות "הר הקודש".

לזה מוקדש חג הפסח (מהמילה "לפסוח"), שמסמל את המעבר מגלות לחרות. "גלות" נקראת חוסר היכולת שלי להתחבר. איני יודע כיצד זה נעשה, רק שאני מאוד משתוקק לזה ודורש.

וה"גאולה" מסמלת, שניתנת לי ההזדמנות, המערכת, השיטה, שמאפשרת לתקן את הרע שלי ולהופכו לטוב. טוב, זה אומר ערבות הדדית, אהבת חברים, שבתוכם אני מגלה את הכוח שמאפשר לי לממש יחס כזה ולהידבק בבורא. כי הוא הרי היה אותה המטרה שאליה השתוקקתי מלכתחילה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 01.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הבריחה מממלכת השׂנאה
גלות היא פרידה מהאחים
"ויבן ערי מסכנות"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JRjeS

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest