הקמת מערכות של עזרה הדדית

שאלה: לאחרונה קרס בניין בחולון, מאז אנחנו שומעים כל יום דיווחים על בניינים נוספים בערים שונות שעומדים לקרוס, וזה מפחיד מאוד. מה שהכי מפחיד זו ההרגשה שאם יקרה לך משהו, פתאום תמצא את עצמך לבד. אני אזרח שהיה בצבא, משלם מיסים, מתנדב כשאני יכול, תורם לנזקקים, מה עליי לעשות כדי להרגיש שאם חלילה תיפול עליי צרה מישהו במדינה הזו ידאג לי?

תשובתי: אם אתה משתדל לבנות מערכות יחסים בחברה שבהן כולם עוזרים לכולם, אז כנראה שתזכה לכך שיעזרו לך אם חלילה תזדקק לעזרה.

שאלה: במה זה צריך לבוא לידי ביטוי הדאגה הזאת?

תשובתי: בבניית מערכת של עזרה הדדית. מערכת שבה כולנו נדאג לכולם ונהיה "כאיש אחד בלב אחד".

הערה: אבל אין לי כספים, תקציבים. המיסים הרי לא יעברו לקופה השכונתית כדי שנעזור לך אם חלילה תהיה בצרה. המיסים שלי עוברים לעירייה, כי היא צריכה לטפל בזה ולא אני. לי האזרח הקטן אין משאבים, אין אנשים, אין משרדים, אין לי כלום. אני קם בבוקר, הולך לעבודה, חוזר בערב.

תגובתי: מפני שכך כולם חושבים, לכן באמת יש לך מקום לדאוג לגבי העתיד.

שאלה: מקום לדאגה יש לי. אני מבקש ממך מקום לתקווה, לנחמה, לשינוי. מה עליי לשנות?

תשובתי: לבנות מערכות שיעזרו בעת צרה לכולם, כולל אותי.

שאלה: למה המערכות של היום לא יכולות לעזור בעת צרה?

תשובתי: ראינו שהן לא. אני לא מתכוון לתוספת ארגון כמו מכבי אש, מגן דוד אדום וכדומה. כאלה יש בשפע ואולי נקבל מהם עזרה אם צריך. עלינו לבנות מערכות יחסים בין בני אדם, יחסים כאלה שבאמת אם חסר למישהו משהו, כולנו נרגיש שזה חסר, ונרגיש את זה כחוסר שאנחנו צריכים להשלים. זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך".

שאלה: אדם יכול לקום בבוקר בהרגשה שכל מי שנמצא סביבו דואג לו?

תשובתי: אם הוא דואג לכולם, כולם גם דואגים לו, בהדדיות. אנחנו חייבים לבנות כאלה מערכות ונקווה שאנשים יבינו זאת ויתחילו לעסוק בזה.

מתוך התוכנית "מבט פנימי – אקטואליה בראי הקבלה", 20.9.2021