הקו הדק בין אושר ודיכאון

כולנו רוצים להיות מאושרים. לקום אל בוקר חדש עם שמחה בלב, לראות את הטוב ולהודות על כל מה שיש. ובכן… מסתבר שזה אפשרי, וזה הרבה יותר פשוט ממה שחשבנו! סוד האושר טמון בחכמת החיבור.

מה גורם לאושר ומה גורם לדיכאון? 

כדי לחקור את שאלת מיליון הדולר, הקדיש פרופ' ג'ורג' וליאנט מאוניברסיטת הארוורד את כל חייו. המחקר, שהוא הארוך והמקיף ביותר בתחום ההתפתחות האנושית, עקב לאורך 75 שנה אחרי 268 איש, ומדד מכלול עצום של מאפיינים פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים ופיזיים, בניסיון לזהות מהם הגורמים לאושר האנושי. המסקנה המרכזית שעולה ממנו, היא שהגורם המשפיע ביותר על רמות האושר והבריאות שלנו הן מערכות היחסים בחיינו.

וזאת רק ההתחלה…

"אנשים שמרגישים שייכות לקהילה מקומית, מאושרים פי שניים מאנשים אחרים", "קשר חברתי חיובי משפיע על הרווחה שלנו הרבה יותר מכסף", ואולי המעניין יותר מכל "למידה קבוצתית במעגל, מתוך כבוד והקשבה הדדית, מעלה בשני שלישים את הישגי התלמידים, מפחיתה אלימות וניכור, מעלה את ההערכה העצמית ומשפרת את הבריאות הנפשית". אלה הן רק חלק מהתובנות שהגיעו אליהן חוקרים נוספים בתחום, סיכום של למעלה מ-1,200 מחקרים.

בתוך זמן קצר התבלט נושא המעגל כגורם שיכול להשפיע מהותית על תחומים שונים בחיים. קבוצות קנייה ברכישת מוצרים לבית הספר הניבו עד עשרים וחמישה אחוזי הנחה, התאגדויות שונות בתחום רכישת פירות וירקות ישירות מהיצרן חוסכות עלויות משמעותיות וכן הלאה.

גם מערכת החיסון שלנו איננה חסינה בפני המעגל החברתי. מסתבר שהדאגה לזולת והתחושה שדואגים לך מעלות את מצב הרוח, מחזקות את מערכת החיסון, משפרות את תפקוד הלב ומעלות את הסיכויים לשרוד מחלות קשות, ויש הטוענים שקשרים חברתיים חיוביים מרחיבים לנו את המוח!

מעגלים – מעגלים

מערכות החיים שלנו בנויות ממעגלים: מעגל המשפחה, מעגל החברים, הקולגות, השכנים, החברים בפייסבוק ועוד מעגלים רבים שאינם קשורים ישירות אלינו, אך גם מהם אנחנו מושפעים, כמו הפקידים בבנק או הנהגים ברכבים שנוסעים לצידי בכביש. אם אלה המרכיבים שמשפיעים על איכות החיים שלנו, איך נשפר את איכות מערכות היחסים בינינו?

לא צריך להיות חוקר מבריק כדי להבין שתחרותיות, שחיתות, גזענות, זלזול ואדישות אינם תורמים לכך. גם מלחמת ההישרדות הבלתי פוסקת שבה אנו מוצאים את עצמנו, ומלחמות כבוד ואגו, האדרת האני וניצול הזולת, אינם מסייעים לתהליך.

בהתחשב בעובדה כי בעידן התקשורתי שבו אנו חיים גם למדיה ולתקשורת שאנו צורכים יש השפעה ישירה על מצב הרוח שלנו, הרי שנגיב ונרגיש בהתאם לנושאים ולערכים שאנו מוצפים בהם.

לחזק את שרירי החיבור בינינו

אז מה עושים? את מערכות היחסים בינינו ניתן לשפר בעזרת "חכמת המעגל". איך היא פועלת? פשוט מאוד. מתיישבים יחד, מסירים לרגע את המסכות ומאפשרים לעצמנו להשתחרר, משוחחים ומתחילים לפתח קשרי ידידות. בדיוק כמו ספורטאי בחדר כושר המאמן את שריריו מדי יום או שבוע, כך גם עלינו לאמן את שרירי החיבור בינינו.

במהלך השיח אנו מקפידים על מספר כללים: מתחברים לעולמו הפנימי של כל משתתף, ומוסיפים לדבריו. לא מתווכחים, לא קוטעים ולא סותרים את האחר. במעגל כולנו שווים – אין חשובים יותר וחשובים פחות – כולנו שותפים ומקשיבים.

מפתיע ככל שיישמע, סדרת הכללים הפשוטה הזו מייצרת סביבה קבוצתית תומכת לתהליך הקשבה, שמשחרר מתוכנו תחושת חמימות. הכוח החיובי שנוצר ומחבר בינינו גורם לנו להרגיש נוח ולחוות חוויה חיובית שלא חווינו כמותה מעולם. המאמץ המשותף להתחבר מעל להבדלים ולתחושת הדחייה הטבעית, מעורר כוח חזק וחיובי יותר מסכום הכוחות של כל אחד בנפרד. זה לא חשבון פשוט של משתתף אחד כפול עשרה משתתפים = 10, אלא עשרה משתתפים שהם כאחד, כשכוח האחד הזה ביניהם גדול פי כמה מהסכום של העשירייה כולה. הכוח הזה שייך לדרגה רוחנית עליונה, לכן הוא היחיד שמסוגל לאזן את כוח הפירוד ולהאיר את חיינו. כך בהדרגה אנחנו חודרים להרגשת פנימיות הטבע, ומתגלה לנו חכמת המעגל – חכמת החיבור, שיטה שהתגלתה עוד לאבות אבותינו.

המעגל הראשון

המפגש המשותף במעגלים מלווה את העם שלנו מרגע היווסדו לפני כ-3,500 שנה. אברהם אבינו היה הראשון שאסף את תושבי בבל העתיקה ולימד אותם את חכמת החיבור. כך נוסד עם ישראל. שנים אחריו משה אסף במעגל את זקני העם, כי "אין התורה נקנית אלא בחבורה" (בבלי, ברכות), וכך גם נמשך בתקופת השופטים, כש בכל עיר בישראל ישבו בגורן. מספרים שגם מלכי ישראל ישבו עם נציגי העם במעגלים, וכן רבי עקיבא ועשרות אלפי תלמידיו.

בעת חיבור ספר הזוהר "היה רבי שמעון בר יוחאי מגלה סודות התורה, וחברים מקשיבים לקולו, ומתחברים עמו להיות בחיבור זה, כל אחד עונה חלקו" (הרמח"ל, "אדיר במרום"). גם חכמי ישראל בסנהדרין ישבו יחד, כמו שכתוב, "'סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהיו רואים זה את זה. כי עיקר האהבה שיהיו רואים זה את זה, כי אז מקבלים זה מזה" ("ליקוטי הלכות").

הכדור עגול

הפעמים שהצלחנו להתעגל בהן – לחיות בשוויון, בערבות ובדאגה הדדית – היו התקופות היפות בהיסטוריה שלנו, ואילו כשהמעגל "נשבר", כשכל אחד התחיל למשוך לכיוון שלו והקשרים התרופפו – סבלנו מאסונות גדולים.

הסיבה לכך היא שהמעגל הוא המבנה היסודי ביותר בטבע. הטבע שואף באופן אינסטינקטיבי לאיזון, לשוויון, לשלמות. ומכיוון שאנחנו, בני האדם, חלק מהמעגל של הטבע, גם עלינו חלה החובה לפעול במעגליות, בשוויון ובהתחשבות הדדית. ההבדל היחיד הוא שבמקרה שלנו עלינו לעשות זאת באופן מודע. אם נבנה בינינו קשרים "עגולים" שיתאימו למעגליות של הטבע, לחיים בעולם שמתגלה לנו היום כגלובלי, נזכה להשראה עליונה, להבנה ולהרגשה שיסייעו לנו להחליט נכון ולהצליח בכל דרכינו.

לצד השיפור במעגלי החיים הפרטיים של כל אחד מאיתנו, בכוחה של חכמת המעגל לפתור בעיות רחבות יותר שאין להן מענה. יעידו על כך המשבר החברתי-כלכלי שקורע אותנו לגזרים מבפנים, וגלי האנטישמיות שמאיימים לקרוע אותנו מבחוץ. אם נצליח להתחבר, השמים יהיו הגבול, כי בכל פעם שאנשים שונים יישבו יחד במעגל, הם ייצרו אדוות שיקיפו כל אחד מאיתנו מכל עבר. וכשהחיבור בינינו יהיה חזק מספיק, יהיה בכוחו להסיר מעלינו גם איומים חיצוניים. השינוי הזה עשוי לשנות את החיים שלנו כאן מבחינה מדינית, כלכלית, פסיכולוגית, בריאותית וחינוכית, עד כדי כך שסוף סוף נוכל לומר עם יד על הלב: "אנחנו מאושרים".

חובת החיבור בינינו חלה עלינו, עם ישראל, לכן חכמת הקבלה פונה לכולם, ואל האומה הישראלית בפרט.