קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מחקר: דוגמאות רבות מחיי היומיום, לכאורה, משכנעות אותנו בחוסר היכולת של השׂכל הקולקטיבי לקבל החלטות נכונות.
אבל בינתיים, בתנאים מסוימים, הקבוצה, אפילו שהיא מורכבת ברובה מאנשים שהם לא בעלי מוח מבריק, לעיתים קרובות מוצאת את עצמה קרובה יותר לאמת, מאשר החברים החכמים ביותר שלה. הממוצע ביניהם מבטל ומסלק את הטעויות שנעשות על ידי כל אחד מחברי הקבוצה, טעויות של כל מיני בודדים מחוסלות באופן הדדי, נשארת האמת או משהו שקרוב אליה. ישנם ארבעה תנאים כדי שהחלטה קבוצתית תהיה נכונה:
– הדעות של חברי הקבוצה צריכות להיות מגוונת (כל אחד צריך שיהיה לו איזה מידע משלו, אפילו שזה יהיה פירוש לא נכון של עובדות ממשיות).
– הם צריכים להיות עצמאיים ובלתי תלויים (דעתו של כל אחד אינה צריכה להיות תלויה בדעותיהם של שכניו).
– הקבוצה צריכה להיות מבוזרת (לא נמצאת בה סמכות בעלת כוח ריכוזי מוחלט, לכולם תפקידים שונים וכולם משתתפים בקבלת ההחלטות).
– יש צורך במנגנון שמזהה ומגלה את ההחלטה המשותפת.
תגובתי: אם הקבוצה מקושרת על ידי מטרה אחת, אבל בדרכים שונות להשגתה, ומחפשת דרך נכונה להשגת המטרה הזאת ללא כל קשר לצדקתו האישית של כל אחד, אז בתמיכה משותפת ובירור משותף הם ימצאו פתרון אמיתי.
ידיעות קודמות בנושא:
תופעה של אינטליגנציה קולקטיבית
השיטה הטובה ביותר לפתרון הבעיות
השכל הקולקטיבי או "ההמון חכם יותר מהגאון"
