דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / הצריכה היא לא העניין

הצריכה היא לא העניין

שאלה: אנחנו מדברים על כך שצריכת יתר הובילה את האנושות לצרה. אולם חלק מהכלכלנים מניחים שגם אם נצרוך פחות, הדבר יגרור תוצאה שלילית…

תשובתי: בכל שלב בהתפתחות יש ארבע בחינות, הוי"ה שלמה. בבחינה הראשונה אפשר לתת, בבחינה השנייה אפשר לקבל, בבחינה השלישית לא עושים כלום וברביעית ייתכן שאפשר לעלות לצורות נוספות של התקשרות הדדית. ולכן אי אפשר לומר שקיימת תלות ישירה בין רמת הצריכה לפיתרון הבעיה.

בעבר, היינו מגיעים להקלה מסוימת אם היינו מצליחים לחלק את כל המצרכים בין כולם. הרי הרצון האגואיסטי היה מפותח עד דרגה מסוימת, שבה באמת היה ניתן לרכך את הפער בין שכבות האוכלוסייה בצורה כזאת.

אולם היום עלינו מדרגה, והדרכים שהיו מתאימות בשלב הקודם כבר לא עובדות. הדגש עובר מהרצון לקבל לרצון להשפיע, ולא ניתן להגיע לשיפור ממשי על ידי חלוקה פשוטה. צריך להבין שכשאנחנו מחלקים הטבות אנחנו מנסים להציב מחסום בדרכו של המשבר, ובכך שוללים מעצמנו את ההזדמנות להבין את הסיבות שלו, לגלות את הכוח המשפיע, את הבורא. ובינתיים הצרות שלנו כבר צריכות להיות מטרתיות יותר.

הדבר דומה להתפתחות של ד' בחינות דאור ישר. בבחינה ב' לא ניתן לפעול באופן שבו היה ניתן לפעול בבחינה א'. הרי בחינה ב' נבעה מבחינה א' בדיוק מפני שהגיע הזמן להכיר את הסיבה הראשונית, את האור. היא כולה מלאה בו, אך זה כבר לא מספיק.

וזה מה שקורה היום. החלוקה הפשוטה לא תפתור את הבעיות. מטרת הבריאה היא לא להשביע את הרצונות האגואיסטים, לא "למלא את הכרס שלנו". ולכן מתגלה הדרגה הבאה של ההתפתחות, ומתברר שאם נחלק לכולם אנחנו רק נחיש את ההרס.

אז מה לעשות? הרי זה כבר נגד כל היגיון. פעם האגואיזם היה מנהל את העניינים: ככל שהיינו מקבלים יותר, היה לנו טוב יותר. ואילו עכשיו, גם אם נצרוך יותר וגם אם נצרוך פחות, גם אם נדאג לעצמנו וגם אם נוותר לחלשים – הכול יהיה הרסני בצורה שווה. במילים אחרות, לא נשארו לנו עוד שיטות מועילות לעבודה עם הרצון האגואיסטי. הוא מיצה את עצמו גם בקבלה וגם בנתינה.

כך מתחילה ההכרה הדו-צדדית ברע של האגואיזם – ההכרה המלאה בעובדה שלא ניתן להשתמש בו.

אז כיצד האדם ישרוד? יהיו כמה מיליונים בעולם שיצליחו לחיות מפירות האדמה שאותה הם עובדים, ומה יעשו כל השאר? לא נוכל לשמור על הקשרים הקודמים, וודאי שלא נוכל להחליף בינינו סחורות ומוצרי מזון כמו פעם. העולם יתחיל להאט את הסיבוב, "להיכנס להקפאה".

בתנאים האלה, העזרה הממשית לאנושות תהיה בירור היחס למה שקורה, הבנת הנחיצות לשנות את אופי הקשרים שלנו. רק זה יביא לתוצאות טובות.

ולכן אנחנו קודם כל זקוקים ללימוד. אל תעשו שום פעולה, רק תספקו לכולם את המינימום ההכרחי כדי להיות מעל לקו העוני, ואת שאר המאמצים תכוונו לשיפור היחסים בינינו.

"חלוקה צודקת" ו"צדק חברתי" הן מילים יפות שלמענן עשרות מיליוני בני אדם הרגו ונהרגו. סיסמאות מהסוג הזה יעזרו רק בתנאי שנשנה את המודעות שלנו. ולשם כך אנחנו זקוקים לחינוך. האדם צריך שיהיה לו לחם ומוכנות לשמוע, ולא יותר מזה.

וילמדו אותו לא את ה"צריכה הנכונה" אלא את היחס הנכון לאחרים. וכל השאר יהיה תוצאה טבעית מכך. כשהרצון שלנו ישתנה, נוכל להבין בעצמנו כיצד לסדר את החיים. בזכות החינוך, כל הפתרונות הפרקטיים יהיו מובנים מאליהם.

קודם כל אנחנו צריכים להתחנך, להשתנות לפחות במקצת. רק כך נימנע ממשטרים נאציים מסוגים שונים. רק אם נבנה סביבה שתשנה אותנו לטובה.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 08.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כשכבר מיצינו הכול
לכולם תהיה עבודה
להשתנות ביחד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/yfpd9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest