דף הבית / חינוך, ילדים / הצורך באיחוד

הצורך באיחוד

שאלה: נניח, אישה שבעלה מתהולל, הצליחה הודות לקבוצה להתעלות מעל לרמה הרגילה לרמה אינטגרלית. האם עכשיו הבעיה שלה עם בעלה תיפתר מעצמה, או שהיא תסתכל על המצב הזה בצורה אחרת?

תשובתי: תבין שהעולם הוא כזה כפי שאנחנו מציירים אותו לעצמנו. לכן אתה לא יכול לומר בצורה אובייקטיבית מה קיים, כי בצורה אובייקטיבית שום דבר לא קורה. הכול קורה באופן סובייקטיבי במה שהאדם חווה: איך הוא מרגיש את זה, מתאר את זה לעצמו וכולי.

ברגע שהאישה הזאת מתחילה להבין, שבעלה נוטה לתקשורת ותוכל לתת לו חלופה של התקשורת הזאת ברמה גבוהה וטובה יותר, אז בזה לא יופיעו אצלו לא בעיות ביתיות, לא חברתיות ולא כלכליות, הוא לא ישרוף את הכסף שלו יחד עם החברים בפאב או במגרש הכדורגל, ואז יופיע אצלו יחס נוח, אחר לגמרי כלפי העולם שלו, כלפי משפחתו.

אבל אנחנו צריכים למלא אותו. אנחנו צריכים להראות לו שאנחנו בכלל מציעים מה להחליף במה.

עשרות שנים כל ממשלות העולם מפתחות את הספורט, את הספורט ההמוני, הספורט הקבוצתי, מפני שמסביב לזה מתאחדים פנאטים, כמות עצומה של בני אדם. זה מסיח את דעתם, נותן להם אפשרות להתחבר לפי השתייכות לאיזה שהוא מועדון. חיבור כזה הוא אגואיסטי, מפני שכאן דרוש יריב נוסף שבלעדיו אין חיבור. אבל בכל זאת המנהיגים הבינו שבאופן כזה הם יכולים להסיח את דעתו של העם, הם יכולים לתת לו אפשרות להתאוורר, לתת לו חום בתוך החיבורים האלה, של המועדונים וכולי.

אבל אנחנו צריכים בהדרגה להראות לאנשים שהתחברות סביב משהו נגד מישהו היא מזיקה, היא הורסת את החברה. אנחנו כבר רואים שידידות בספורט לא מנצחת. זה מוביל רק לסמים, למכירות, לקניית שחקנים, למצב שאין בו שום דבר אחר חוץ מחשבון כספי: "תן לי עוד כמה מיליארדים ואני אבנה לך כזאת קבוצה שתפרק את כולם". מובן, שאין כאן יסוד שעליו אנחנו באמת יכולים להתבסס כמו בני אדם שמכבדים את עצמם ואת הרגשות שלהם לאיחוד. את מי אני אוהד? כמה אפריקאים או דרום אמריקאים שקנו והזמינו לקבוצה האהובה שלי, לקבוצה של העיר שלי, של המדינה שלי?!

כלומר כבר אפילו אותם האגואיסטים לא רוצים להסתכל על כל זה, כי בעצם זה לא מה שהם היו רוצים לראות בתשוקות שלהם.

אנחנו יכולים להעלות את ההכרה של בני האדם לרמה, שהם יתחילו לזלזל ביחס כזה לחיבור, לספורט וכדומה. כאשר אנחנו מבקרים באיזה מועדון, ועל בסיס זה נוצרים אצלנו איזה שהם חיבורים שפלים או שהולכים מכות איזור נגד איזור, נאמר איזור דרומי נגד איזור צפוני, אז בעיקרון אנחנו בצורה כלשהי מספקים בנו את הרגש העדרי הרדום שלנו, שנובע מקדמוניות עמוקה, ולא ממה שקורא לנו קדימה.

לכן כאן נחוץ הסבר רציני, אבל הוא אפשרי אם אנחנו נכלול כאן הומור, סאטירה, נגלה ונראה על מה הכול נבנה: מכדורגל עד לבאר ועד כל מיני מועדונים, לא משנה איזה, אנגליים או כפריים, אז בכל זה תתגלה המהות הבהמית עתיקת היומין של האדם, עם הצורך שלו לחיבור, לחום. ואז בהדרגה אנחנו נוכל להוציא אותו לרמה הבאה.

מתוך תכנית מס' 19 של החינוך האינטגרלי, 01.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חום וקשר ללא תחליף
גדלות הרצונות הרוחניים
לצלול עמוק לתוך עצמך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lqvm3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest