דף הבית / המשבר ופתרונו / הפתרון / הפתרון 71 – תרבות הצריכה, חלק א'

הפתרון 71 – תרבות הצריכה, חלק א'

באדם קיימים רצונות טבעיים בסיסיים שהוא צריך למלא. מה הפער בין הרצונות לאופן המילוי שלהם ומה תפקיד הסביבה והחינוך בכך? (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם חברי הצוות הכלכלי על תרבות הצריכה והמחיר הכלכלי שהיא גובה)

תוכנית הטלוויזיה "הפתרון" בנושא "תרבות הצריכה", חלק א'.

לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

תקציר השיחה:

הרצון לקבל שלנו זה הטבע שלנו. אנחנו מרגישים תענוג בצריכה, במילוי הרצון. צריכה זה בעצם כל העולם, ובשבילנו זה ממש שוק אחד גדול שנמצא לפניי ואני רוצה למלא את עצמי בכל מה שנמצא בו.

החברה האנושית הגיעה למצב שהיא מעריכה כל כך את סמלי הסטטוס האלה: איפה אני גר, איזה רכב יש לי, אילו מותגים אני לובש. ולכן אם אני יכול להעלות את הסטטוס שלי על ידי קניית איזו עגלה, אז אני קונה. זה תמיד היה כך בתוך האדם. ניתן לראות מי האינדיאנים איך שהם צובעים את עצמם, ועד האיש המודרני במנהטן שיוצא עם האוטו שלו, או קונה שם איזה פנטהאוז.

זה שלב בהתפתחות. אנחנו מעריכים את האדם לפי החיצוניות, כי אנחנו לא יודעים את הפנימיות שלו. אם היינו מעריכים את הפנימיות והיינו רוצים להכיר אותו, אז זה משהו אחר. אז היינו מעריכים לפי אנשים מיוחדים, כמו פילוסופים, הוגי דעות, פסנתרן מאוד מיוחד, או מדען מאוד מיוחד, אז החיצוניות לא הייתה חשובה.

אנחנו, נמצאים בשישה רצונות עקרוניים, שהם אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. ותלוי עכשיו בנו איך אנחנו ממלאים את זה. אנחנו יכולים למלא את זה דווקא בצורה אחרת. הכל תלוי בכמה אתה מחנך את האדם להיות ממש מסופק במועט, למצוא תענוג במועט, יש לזה סוף, יש לזה סיפוק גמור. ובתענוג שהוא ללא גבולות, שאתה כל הזמן רוצה להציג לו "תקנה את זה ותקנה ותעשה", בזה אין גבול. עד שאדם מתייאש והולך לסמים, עד שהוא זורק את הכל ומוכן לחיות ברחוב.

הקניון היום נהפך למוקד תרבות. אתה רואה שם משפחות, ילדים מאושרים, יש להם הופעות, יש להם תעשייה שלמה סביב הקניון. וזה בסדר גמור, שהילדים יכולים לראות שם את הליצן ואולי לשמוע משהו, אני לא אומר שזה רע. אבל הצריכה שם, אחוז הקנייה שם הוא בירידה, זה גם ברור, כי סך הכל אנחנו נמצאים בנסיגה.

אני לא מסתכל על קניון כמבחר חנויות, אני מסתכל איפה יש מקום בין החנויות, שבו אנשים יושבים כמו בבית קפה, או מסתובבים ומדברים, כמקום בילוי.

כל התפיסה של לעשות הפעלות לילדים, היא כדי להביא את ההורים לקנות. אבל האנשים לא מסתכלים על זה כך, האנשים לא הולכים דווקא לקנות, הם פחות ופחות יקנו.

אני נגד כל דבר שבא בכוח, כך לא עושים. צריכים לחנך את האדם, צריכים להחליף לו את המילוי הזה למילוי האחר. תפתח שם מקומות לדיון, לחיבור, לעשיריות, לכל מיני דברים. אפילו עכשיו אפשר לעשות את זה. אז יהיו בין החנויות, גם מקומות בהם אפשר להסביר לאדם איך להתחבר נכון עם האנשים האחרים, שעל ידי זה אנחנו יכולים להטיב לחברה שלנו.

תוכניות קודמות:
הפתרון 70 – תקן הזהב, חלק ב'
הפתרון 69 – תקן הזהב, חלק א'
הפתרון 68 – כלכלת ארצות הברית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZSBYf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest