הפשטות המסובכת של העיגול

"הספירות דיושר" ו"הספירות דעיגולים" עובדות לפי חוקים מנוגדים: בספירות דיושר, הפנימית ביותר היא החשובה ביותר, ובספירות דעיגולים החיצונית ביותר היא החשובה ביותר. והניגודיות הזאת מאוד מבלבלת אותנו.

אנחנו מבינים שהקבלה הפוכה מההשפעה, כמו בספירות דיושר. אבל הספירות דעיגולים אינן שייכות לחישוב הזה של קבלה והשפעה, כי אין להן מסך, אלה רצונות שהיו קיימים לפני הצמצום ולפני המסך.

ולכן אנחנו כל כך מסתבכים בעולם הזה, שבו אנחנו נתונים לשתי השפעות: מצד העיגולים ומצד היושר.

ביושר הכול פשוט: יש למעלה ויש למטה. למטה זה רע, קבלה. למעלה זה טוב, השפעה. בכל מקום על הקו אני יכול למדוד: איזה כוח יש לי (כמה "קילו", איזה מסך) ואיזה אור יש לי (כמה "ליטרים" או "פוטונים").

לכן ביושר אין לי שום שאלות, עליתי לגובה מסוים ומדדתי אותו. פועלת כאן פיזיקה רוחנית פשוטה, וכל החישובים הם בידיים שלי. ישנו הכוח, המסך, הכיסוי, וישנו הרצון שמתמלא בעזרתו: ככל שאתה משלם יותר, אתה מתמלא יותר. הכול ברור.

אבל ב"עיגולים" אינני יודע מה לעשות, כבור לא מובן לי כלום… אין מעלה ומטה, שמאל וימין, אין את ההבדלים שלפיהם התרגלתי להעריך את מצבי.

ה"ספירות דעיגולים" נמצאות במקום שבו עדיין לא נולדתי, לפני שהתחלתי להבין. אני כביכול נמצא בבטן של אמא, ששם פועלת הנהגה "עגולה", ואני לגמרי מבטל את עצמי: נותנים לי הכול, לוקחים ממני את כל ההפרשות, אני לא מחליט שום דבר בעצמי.

אבל כאשר מתחילים לדרוש ממני, ללחוץ עליי, כדי שאתחיל להיאבק בעצמי על החיים שלי, מתחילה ההנהגה של ה"יושר".

והיום מתגלה לנו בעולם ההנהגה השנייה, העגולה. ואיננו יודעים מה לעשות איתה. העולם פתאום הופך לגלובלי, אינטגרלי, כולם מחוברים זה עם זה, ואני צריך לקחת את כולם בחשבון. אני חייב להתייחס לכולם כאילו הם חלק מהרצון שלי, מהכלי שלי, שהופך לעגול. זוהי הנהגה אחרת לחלוטין, ולכן נוצרת אצלנו בעיה. כי זה הרי מנוגד והפוך מכל מה שהיה מקודם.

וכל העניין הוא, שמתגלים לנו "רצונות עגולים", ממש רצונות של העולם הבא. ולכן איננו מסוגלים היום לסדר את החיים שלנו בעולם הזה, שבו מתגלה ההנהגה העליונה החדשה.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 22.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
העיגול הוא תכונתו של הבורא
מתחילים להתעורר
הפשטות הגדולה של השלמות העגולה