קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קראתי מספר מחקרים על כך שהפרדת בנים ובנות בכיתות הלימוד, מובילה להצלחה רבה יותר מאשר היו לומדים יחד באותה הכיתה.
התלמידים אינם מובכים ודעתם אינה מוסחת על ידי המין השני, מה שאומר שהם עוסקים יותר בלימוד.
בנים נותנים להרים את ידם כדי לענות תשובה לשאלת המורה, מהר יותר מאשר בנות. ובכלל נראה כי בנות חוששות להרים את ידן בכיתה, מחוסר ביטחון. בכיתה של בנות כל אחת יודעת את התשובה, אבל שותקת מפני שהיא פוחדת לטעות. למורה נדמה שהיא מעבירה את השיעור בכיתה ריקה. הבנות רגועות, אף פעם אינן צועקות. אם המורה מחלקת שבחים, אז הן תהיינה פעילות יותר. אם המורה תחלק שבחים למרות שהבנות טעו, הן בכל זאת יתמלאו ברוח חיים. ואילו בנים אינם מבינים מדוע יש דברי שבח למרות התשובה השגויה. בכיתות משותפות, ישנן צעקות רבות של מורים לעומת כיתות שמופרדות מבחינה מינית. בהשוואה לכיתה משותפת, המשמעת אצל הבנים גבוהה יותר, הם מגיבים בצורה רגועה יותר להערות של המורה. בכיתות שאינן מופרדות בנים מתווכחים עם המורה כדי להשוויץ בפני הבנות.
הפלוס בלימוד בהפרדת בנים ובנות הוא שהילדים אינם מוסחים וקולטים טוב יותר את החומר הנלמד. אם לימוד מופרד מתנהל בבית ספר רגיל להשכלה כללית, אז המינוסים הם מינימליים.
לפי דעתי הלימוד צריך להיות מופרד. ועוד יותר מכך, לפי דעתי על מורים ללמד בנים ומורות צריכות ללמד בנות. כך זה היה תמיד, לאורך השנים ולכך לפי דעתי כדאי לחזור. לדעתי האנושות תחזור לכך לאחר כל הבדיקות, הניסויים והטעויות.
