דף הבית / חינוך, ילדים / הפגנות מחאה נגד הפירוד

הפגנות מחאה נגד הפירוד

ניתן לראות איזה מערכות אנחנו חייבים לבנות, כדי לבצע שינויים בחברה האנושית. נראה שנצטרך לארגן כיתות, קבוצות, קורסים. קודם כל, כמובן, חייבים להכין מורים שמבינים את כל הדברים האלה ומרגישים אותם באופן כלשהו. הרי אי אפשר ללמד אהבה כאשר אתה בעצמך לא מרגיש אותה.

הם יצטרכו להנחות קבוצות של אנשים, לערוך סדנאות וללמד אנשים לדאוג זה לזה, כדי שהם יראו עד כמה זה מועיל ומה הם יכולים להרוויח. וזה נותן לא רק רוגע פנימי, אלא אפילו רואים את ההבדל לפי חשבון הבנק.

אנשים יוצאים להפגנות מחאה כי נעים להם להרגיש את עצמם ביחד. לאדם חשוב להרגיש את עצמו שייך לאיזושהי קהילה – והוא מוצא את זה בהמון שצועק ביחד. אבל האם זאת הצורה הנכונה? אנחנו יכולים לארגן במקום זה פסטיבלים, פיקניקים ענקיים. אנשים נמשכים להרגשת השותפות.

על כך מספרים משתתפי המחאה בוול סטריט ובמקומות אחרים. אבל אנחנו לא מוצאים מקום אחר, שבו היינו יכולים להרגיש את ההזדהות אחד עם השני, את העניין המשותף. אז למה אנחנו לא נותנים לאנשים לחיות כך שהם ירגישו את עצמם שותפים שחושבים זה על זה, שמדברים ומרגישים את עצמם כמו אחד?

נקווה שבקורס החינוך האינטגרלי שלנו, באירועים שבהם מבלים ביחד, כל אחד ירגיש איזה רווח גדול הוא קיבל. אנחנו הולכים בדרך אגואיסטית לחלוטין ורוצים לראות כמה מרוויחים כשנעשים קרובים יותר זה לזה -עד כמה העולם שלנו הופך להיות בטוח ובריא יותר. הילדים שלנו לא יסבלו בבית הספר מאלימות ומסמים ומהפחד לצאת לרחוב. אנחנו נהיה קשובים אחד לשני בזמן נהיגה, כדי שעשרות בני אדם לא ימותו מדי יום בתאונות דרכים. אנחנו נעשה סדר במערכת הבריאות, נדאג לאנשים המבוגרים, לדור הצעיר, לכל.

אנחנו נבנה את החיים שלנו כמו במשפחה מאוחדת אחת – מעל לכל ההבדלים וכל הבעיות, יחד עם האגו שלנו. לא צריך להרוס אותו – אנחנו נגיע להסכמה יחד איתו, כמו במשפחה, שבה חיים אנשים רגישים, חכמים, משכילים, שמבינים שכל אחד שונה מהשני, וצריך לקחת אותו בחשבון. אהבה זה מצב שבו אני אוהב את האחר למרות שהוא לא כמו שאני הייתי רוצה לראות אותו.

זה כמו ילד שנולד במשפחה. אני רואה בנכדים שלי תכונות שאני בקושי סובל. אבל אין לי ברירה, אני לא יכול לשבור אותם ואני מקבל אותם כמו שהם – ואוהב אותם על אף שאני סובל מהתכונות האלה. אני מבין שאי אפשר אחרת – אלה הם החיים. אבל כמה אני מרוויח מזה, כאשר למרות הכול אני מרגיש כלפיהם אהבה.

וכך אנחנו נחיה, תוך התחשבות אחד בשני. ואם הם יגדלו וירגישו שסבא, יחד עם זה שאוהב אותם, לא מעודד כל כך נטיות או הרגלים מסוימים שלהם, אז יתכן שהם ישנו אותם בזכות האהבה שלהם אליי. ואז אני אראה אותם כמושלמים – כמו שאני רוצה לראות אותם. והם יראו שאני השתניתי ביחס אליהם, כי אני רוצה שהם יאהבו אותי.

וכך אנחנו נשיג עולם "עגול" שבו כל אחד משלים את האחר ובאהבה שלו מכריח את האחר להשתנות ולהתחיל לאהוב אותו. אנחנו משיגים שלום והרמוניה. נקווה שהקורס שלנו יעזור לנו בזה.

משיחה מס' 6 על החיים החדשים, 03.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שבעה מיליארד כוסות תה
ביחד אפשר לעשות כל כך הרבה דברים טובים
לא היה טעם לעבוד כל כך קשה!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/r6xnT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest