דף הבית / אקטואליה / הפגנות הקהילה האתיופית בישראל

הפגנות הקהילה האתיופית בישראל

שאלה: בישראל נערכו מחאות המוניות של נציגי העדה האתיופית. הסיבה לכך הייתה מותו של הבחור בן ה – 19 סולומון טאקי. השוטר טוען שירה לעבר האדמה וככל הנראה הכדור ניתז ופגע בבחור. אבל העדה האתיופית עצמה מרגישה שהם בני אדם סוג ב', בזה כל העניין. מדי פעם נערכות מחאות מסוג זה ונחסמים כבישים. כיצד קורה אצלנו כזה דבר?

תשובתי: מבחינתו של העם היהודי זה טבעי, כל אדם מרגיש את עצמו נפרד מאחרים: גם מהשכנים, גם מהעם מכולם, מפני שכולנו התקבצנו מתוך 70 אומות העולם. אם כל עם נוצר מהשורש העצמי שלו, כלומר הורים שפעם הניחו יסוד לעם הזה, אז אצלנו זה אחרת. אנחנו התאספנו מכל 70 אומות העולם, שהיו קיימות בימי אברהם בבבל העתיקה. אברהם קרא אליו את כל מי שמעוניין ברעיון שהפיץ והם הלכו אחרי הרעיון והתנתקו מ – 70 השורשים שלהם.

כך הם התאספו סביבו למען השגה רוחנית, למען הרגשת משמעות החיים, השגת משמעות החיים, למען גילוי הכוח העליון והתעלות מעל חיים ומוות. כלומר זו הייתה התעלות רוחנית. בשורש שלנו כולנו שונים, אבל כולנו מוכנים ומסכימים להתאחד, כדי להשיג באיחוד הזה את המטרה העליונה. המטרה עצמה זו השפעה, אהבה, יציאה מתוך עצמך. זו היפרדות מהאגו.

שאלה: אבל מדובר באוסף של אגואיסטים?

תשובתי: בוודאי. מה גם שלא סתם אגואיסטים. אגואיסטים, שאין ביניהם תכונות, קשרים, שורשים משותפים, שום דבר! הם אינם שייכים לעם אחד, ואפילו לא שייכים לעמים קרובים במהותם. לכן, כאשר הם מפסיקים להיות מחוברים, הם מיד נופלים לתוך האגו ולא רוצים להסתכל זה על זה, פשוט לא שמים לב זה לזה, אבל ברגע שלוחצים עליהם מבחוץ הם מוכנים להתאסף.

בזמנינו, העדה האתיופית הגיעה וצללה פתאום לאווירה ומצב שלא מובן להם לחלוטין. הסביבה החיצונית, מסות של בני אדם שמקיפים אותם, במדינה חדשה, עם שפה חדשה וכולי. הם הלכו לגמרי לאיבוד. הם הגיעו לסביבה גרועה מכל סביבה אחרת. מפני שלמעשה אם מביטים פנימה לתוך העם לעומק, ישראל היא בבל של היום. השורש של הפירוד קיים בנו, מפני שאין לנו את השיטה לחיים לפי "ואהבת לרעך כמוך" או "על כל פשעים תכסה אהבה". מאחר ואנחנו לא מיישמים זאת בעם, אז להיפך מופיעה אצלנו שנאה קבועה, פירוד. אנחנו רואים את זה בכל דבר.

והפוליטיקאים במדינה חושבים רק על הבחירות, איך להיבחר ולחלק ביניהם את השלטון והתקציב. כל הנהגה בכל מדינה אינה חושבת על אף אחד, פרט לעצמה.

אם העדה האתיופית תתחיל להתאחד, יופיעו בהם כוחות פנימיים משלהם, שיניעו אותם דרך האיחוד לתפיסת מציאות אחרת לגמרי. הם לא יזדקקו כל כך למדינה, הם יתקיימו בתוך העדה הרוחנית שלהם.

שאלה: כיצד זה ישנה אותנו, את כל השאר, את המדינה, את האנשים שמסביב?

תשובתי: אם בתוך "הערב רב" היהודי שקיים כאן, תופיע כזו עדה, כזה כוח, אז ודאי שזה יפעל, גם מלמעלה מבחינה רוחנית וגם דרכנו פיזית.

שאלה: הם יפסיקו להרגיש כבני אדם מסוג ב'?

תשובתי: הם ירגישו כאנשים מסוג גבוה ויחד עם זאת לא יתנשאו.

מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 02.07.2019

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest