דף הבית / כללי / העתיד – אינו חזרה למערות !

העתיד – אינו חזרה למערות !

photo_rav_gh70_258.jpg

שאלה: כאשר אני קורא על הרעיון שלך לפיתרון המשבר העולמי, אני מבין את ההיגיון והאמיתות של הרעיון, אבל בכל זאת מרגיש בתוכי פחד מחיים מוגבלים, נטולי כל הנאות החיים. מי מעוניין בזה? מאיפה האדם יקח כוחות לכזה שינוי פנימי וחיצוני?

תשובה:

  1. הבעיה במעבר לחברה מאוחדת ושיתופית היא פסיכולוגית בלבד. מדוע? כי האדם תמיד מחפש הנאות ומילויים, ואת ההנאות והמילויים ניתן להשיג רק בחברה מאוחדת ושיתופית. הרי כל התענוג מגיע אלינו מהטבע, וכתוצאה מהרמוניה בלבד. לכן חיוני ביותר לעזור זה לזה להתגבר על המחסום הפסיכולוגי.
    גם כאן, הטבע הכין עבורנו את היכולת לעשות זאת: הוא חילק אותנו והרחיק אותנו זה מזה, ובה בעת השאיר לנו את התלות של כל חלק בחברה, בסביבה. אם ניצור סביבה מלאכותית, בעלת דעה אחידה, שבה גדלות הנתינה והאהבה מוצהרת כערך עליון ונתמכת על ידי החברה, אז כל אחד בעל כורחו, תחת השפעת החברה, ירצה להיות בנתינה ובאהבה. החברה, שתבין כי אחרת לא ניתן להתקיים, תמשיך לקיים את החינוך המלאכותי, ואחר כך תגלה שהדבר הופך לטבעי ואמיתי. (מ"למען עצמי"- "לא לשמה", ל"למען הבורא" – "לשמה").
    נשאלת השאלה, איפה כאן חופש הבחירה שלנו, של ילדים ומבוגרים? איפה כאן האדם? כיצד ניתן לדמיין את חופש הבחירה וההתנהגות בחברה, שמתקיימת בחוקים הנוקשים של הטבע? התשובה היא, שהחופש הוא בהתגברות על האגואיזם ובהשגת השתוות הצורה עם הטבע. לכן, החופש מתבטא בבניית חברה בה האדם לומד את חוקי הטבע וההתנהגות הנכונה במלחמתו באגואיזם שלו. (ראה מאמר "החירות" של בעל הסולם).
  2. החברה האחידה העתידה, הצורכת רק "הכרחיות" כדי להיות באיזון עם הטבע ולהתקיים, נראית לנו כדגם של חברה צבאית המתקיימת בצמצום. המילים "צריכה מינימאלית ההכרחית לקיום" מעוררות בנו דימויים לא נעימים על חיי סבל, מחשבות על חיים במערות, קיום של רעב וצמצום של תענוגי העולם הזה. אבל, למעשה, לא מדובר על חזרה לעבר, אלא על קפיצה לעתיד עם כל הידע והטכנולוגיה של זמננו. חיוני רק להיפטר מהמותרות והעודפים, המזיקים לכולנו, מאחר שזה מה שמפר את האיזון עם הטבע.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest