העני והעשיר

חוץ מארבע בחינות דאור ישר אין כלום. אבל, על מנת לפרט אותן, אנו צריכים את כל הנברא שנמצא תחתיהן.

מלכות דעולם אינסוף מחליטה שהיא חייבת להגיע לדבקות, כי היא לא מסוגלת לסבול את הפירוד. היא מלאה באור. מצד האור, הבורא, ישנה כאן שלמות. אבל מלכות מצידה, מגלה את ההיפך הגמור.

בדומה לאדם עני, שבא לחברו העשיר, הוא קיבל מהעשיר הכול ומכל לבו של העשיר. יחד עם זאת, הוא מרגיש שהוא נחות, כי לא הוא בעצמו הרוויח את כל זה, ואין לו כל דרך להביע תודה לחברו העשיר.

כשהוא מקבל את הכיבוד מהעשיר, הוא מהנה את העשיר, אבל לא הוא בעצמו בנה את המצב הזה. אם שום דבר לא היה משתנה מלבד דבר אחד: שהכול היה יוצא ממנו, הוא היה מקבל הכול. הוא היה מקבל ונהנה בדיוק כמו עכשיו.

מה ההבדל?

ההבדל הוא רק בכך, שהוא בעצמו, חייב להכין את המצב הזה. לכן הוא צריך לעזוב את המצב הנוכחי, ואחר כך לחזור אליו בכוחות עצמו.

זה מה שקרה במלכות דאין-סוף. יש בה הכול חוץ מהתוספת הזאת.

יש דבקות מלאה מצד האור, אבל צריכים לעבור דרך צמצומים ודרך כל תהליך ההתפתחות, כדי להגיע לאותו המצב בדיוק, רק שהעני ירצה זאת בעצמו!

העני יישאר עני, והוא ירצה לקבל מהעשיר ולהידבק בו, להיות תלוי בו, ליהנות ממה שהוא מקבל מהעשיר.

הוא חייב לשחזר את המצב הזה עד לפרט הקטן האחרון. אחרת, אם הוא לא יחזור לאותו מצב בדיוק, הוא יפגע בחבר העשיר, בבורא,

התוספת היחידה היא ההסכמה שלי עם כל מה שבנית קודם. אלא שעכשיו אני מגיע למצב הזה בעצמי. אני עושה זאת בעצמי! ואז שום דבר הוא כבר לא פגם, לא עניות, לא חולשת הרצון ולא נבזות הנברא.

הוא חוזר לאותו מצב. מצב שבו אין לו כלום והכול מגיע לו משולחנו של העשיר, אך בשבילו זו כבר לא תהיה השפלה אלא כבוד.

שום דבר לא משתנה בין השניים, הסיטואציה היא אותה סיטואציה. מלבד זה שהאדם מראה עד כמה הוא, בעצמו, מסכים עם הכול!

מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות, 17.11.11

ידיעות קודמות בנושא:
מההתחלה ועד הסוף
תפנה בתוכך מקום עבור הבורא!
התוספת שלי לכיבוד המלך