דף הבית / המשבר ופתרונו / העלייה והירידה של הדמוקרטיה

העלייה והירידה של הדמוקרטיה

דעה: הפרדוקס של העולם המודרני הוא בכך, שהדמוקרטיזציה של החברה גורמת לאובדן של כוח ההשפעה של הבוחרים והופעתו של חוסר שוויון חברתי. במקביל, הגלובליזציה שחררה את האליטות, אולם מנעה מהן את הלגיטימיות והיכולת למשול.

כיום בראשן של רוב המדינות נמצאות ממשלות נבחרות. האידיאל הדמוקרטי ורצון העם שבא לידי ביטוי בבחירות החופשיות וההוגנות, נחשבים למקור האמיתי היחיד של השלטון החוקי הלגיטימי.

הזכות לשלטון סביר יכולה להתנגש עם זכות ההצבעה והבחירה החופשית. דמוקרטיה וממשל תקין יכולים להתקיים יחד רק בתנאי של הגבלת זכות ההצבעה.

המושל האמיתי – זה לא העם, אלא השכל האנושי. לכן, על זכות ההצבעה צריך לדון רק מבחינת הכָשרוּת המשפטית ולא מבחינת הזכות עצמה. במאה ה- 19 הכָשרוּת המשפטית נקבעה על סמך נדל"ן, רכוש והשכלה. רק בעלי השכלה נדרשת וכמות נכסים מספקת היו יכולים לממש את זכות ההצבעה.

דמוקרטיה, פירושה, היכולת של האזרחים להשפיע על ההחלטות הנוגעות באינטרסים שלהם. למעשה, זה לא קורה. בעולם גלובלי אנחנו תלויים יותר ויותר בהחלטות שמתקבלות על ידי אלה שאינם חלק מהחברה שלנו.

החברה הדמוקרטית מסוגלת לתקן את עצמה. אבל היתרון הזה של הדמוקרטיה נחשף היום לספק, כי הוא נמצא באמצע בין שליטתו של כוח השוק והתסכול של הבוחרים. כיום לא ניתן לחיות בתנאים של גלובליזציה, דמוקרטיה וריבונות, אף על פי שדווקא לזה שואפות רוב הממשלות. כתוצאה מכך, אנחנו מקבלים את הדמוקרטיה ללא זכות לבחור, ריבונות נטולת כל משמעות וגלובליזציה שאינה מבוססת על לגיטימיות.

אף שבדמוקרטיות כל בני האדם נחשבים שווים, העיקרון של היוזמה החופשית גורם לכך שהסמכויות של אנשים בודדים תלויות בערך הכלכלי שהם מייצרים וסוג הנכסים שבבעלותם. לבוחרים יש זכות לבחור את הממשלה, אבל השווקים מחליטים מהי המדיניות הכלכלית אשר הממשלה תיישם.

התפשטות בלתי מבוקרת של הדמוקרטיה מחקה את הגבולות בין זה שההחלטות צריכות להתקבל על ידי ההצבעה של כל העם, לבין זה שעבודת נבחרי העם צריכה להיות תלויה במקצועיות שלהם, מה שהוביל לביטול הלגיטימציה של הגופים הנבחרים של הדמוקרטיה.

כיום, העניים, המובטלים והצעירים הכי פחות נוטים לבוא לקלפיות – והם אלה שתיאורטית היו צריכים להראות עניין רב יותר בשימוש במערכת הפוליטית כדי לשנות את גורלם. לכן, הרחבת העיקרון הדמוקרטי של השלטון העצמי הובילה לצמצום הסמכויות הפוליטית של המצביעים.

בעידן של דמוקרטיות לאומיות יציבות, הבוחר היה בעל סמכויות משום שהוא היה חייל, עובד, וצרכן בו זמני. רכושם של העשירים היה תלוי בנכונותם של העובדים להגן על הסדר הקפיטליסטי.

כאשר צבא מקצועי מחליף את האזרח-חייל, האליטה אינה תלויה בהמונים. מילויה על ידי שוק מהגרים העובדים בשכר נמוך, העברת ייצור הסחורות למדינות עם כוח עבודה זול, מפחיתים את נכונותן של האליטות לשתף פעולה. כתוצאה מכך, האזרחים מאבדים את מנוף השפעתם על הקבוצות השולטות. דווקא צמצום השפעתו של האזרח מסביר את אובדן הזכויות האמיתיות על ידי הבוחרים, וחוסר יכולת השליטה של הדמוקרטיות המודרניות אשר הולך וגובר.

התייחסותי: השתתפות העם היום, פירושה, אלפי מפגינים ברחובות המצהירים על דחייתן של החלטות הממשלה. איכות הניהול בעתיד תיקבע על ידי האפשרות להפוך את תנועות המחאה לדרישות חיוביות ברורות וכוח פוליטי מובנה. זה יתאפשר ביישום של החינוך האינטגרלי של ההמונים – במקרה זה, דווקא הם יוכלו להבין את השינויים שהם חייבים ליישם בחברה.

ידיעות קודמות בנושא:
דמוקרטיה של גן ילדים
הגדרה עצמית בימי כולרה
דמוקרטיה אמיתית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Wu7KS

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest