קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 4
שאלה: כיצד ניתן ללמוד לשוות יותר חשיבות לכוונה, ולא להבנת הטקסט בזמן קריאת המקורות הקבליים יחד עם הקבוצה או כאשר אני קורא לבד?
תשובתי: כשאני קורא לבד, אני חייב גם לחשוב על כך שכולנו מחוברים יחד. אני כביכול שוקע לתוך הרצון הכללי המשותף שלנו, שקושר אותנו יחד, שבו כולנו מאוחדים יחד, על אף שאיננו מרגישים זאת. אני משתדל להיות באותה הדרגה. וכשאני נמצא עם כולם יחד בתוך המערכת הזאת שמחברת בינינו, שבה אנחנו נמצאים ברצון אחד, באנרגיה אחת, אני רוצה להרגיש שביני ובין האחרים אין שום הבדלים.
ואז, כשאני קורא את הטקסט, אני משתדל, עד כמה שאני מסוגל, לחדור לתוך מהותו. אך העיקר זה לא להתנתק מהחיבור הפנימי בינינו. אם אני חייב להקדיש 99% מכוחותיי למחשבות על החיבור שלנו, אז אני חייב לתת אותם. ורק 1% לנצל להבנת הנקרא. ולפעמים אפילו אינני יודע על מה אני קורא שָם, מגיעות הפרעות גדולות מאוד.
אך בכלל לא צריכה להדאיג אותי העוּבדה, שמאוחר יותר אני בכלל לא אוכל לומר מה בדיוק קראתי. העיקר הוא שכשאני עוקב בעיניים אחרי האותיות, אני ארצה להתחבר עם כולם. וזה מספיק כדי שהטקסט ישפיע עליי.
אני רוצה להדגיש במיוחד, שקודם כל, צריך לחשוב על החיבור בינינו, ורק אחר כך, עד כמה שאתה יכול לקרוא, לחדור ולהבין את הטקסט – תקרא.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הספרים המיוחדים האלה…
ספר או מסך מחשב?
העבודה המעשית של שקיעה משותפת
