דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / העיקר לא לאבד את קצה החוט

העיקר לא לאבד את קצה החוט

שאלה: עד לרמה מסוימת של כאב עדיין ניתן להחזיק בקבוצה ובבורא. אך מה לעשות אם הכאב הופך לחזק כל כך, שאתה רק מרגיש כבהמה קטנה ומוכה?

תשובתי: השאלה היא, האם לבהמה הקטנה הזאת יש קצה חוט שמוביל לבעל הבית, כלומר הבנה מאין מגיע הכאב? האם הבהמה הזאת נמצאת בתוך העדר שלה, בקבוצה? האם החברים מזכירים לה על בעל הבית? או שמדובר על אדם פשוט שסובל בחייו?

אם אלה ייסורים רגילים, אז כך כל האנושות סבלה במשך עשרות אלפי שנים עד שהייסורים שלנו התכווננו בהדרגה כלפי הבורא. בעוברנו את הדרגות דומם, צומח וחי בדרך ייסורים קשים מאוד, אנחנו התפתחנו עד שיצאנו ממעמקי האוקיינוס ועלינו לפני הקרקע, עברנו את תקופת הדינוזאורים.

הרצון לקבל עבר את כל זה, עד שהתפתח למצב של ייסוד הקשר עם המקור שלו. אנחנו נמצאים כיום בשיא ההתפתחות שלנו ביחס לכל המדרגות הקודמות. אבל גם בשיא אנחנו מגיעים למגע עם הכוח העליון לרגעים קצרים בלבד והמגע הזה כל הזמן נקטע.

נשאלת השאלה, כיצד אני יכול לקבל בעלות על המגע הזה כדי לא לאבד את הקשר עם הכוח העליון? אני תמיד רוצה להיות בקשר עם המקור, ללא תלות אם טוב לי או רע.

לפיכך, אני זקוק לקבוצה, לסביבה, למאגר חיצון כלשהו שאותו אמלא כמו מחסן שבו אוכל להשתמש לאחר מכן. בתוכו, דרכו אני אמצא את הבורא. החברים יעזרו לי, יכוונו אותי למטרה, לבורא.

בלעדיהם אני לא יודע למי לפנות ומה לעשות כשכואב לי. אך אם אני נכנס לקבוצה עם הכאב שלי, אז החברים מכוונים אותי בצורה נכונה כלפי הבורא ואני מתחיל לקבל כוחות במהרה. איתם אני מוכן לבצע פעולות גשמיות ולכוון את עצמי נכון כדי שהכאב והבעיות שלי יתמוגגו.

הבעיות נעלמו מכיוון שאני הפעלתי מעט "אור חסדים" בעצמי, ולא בגלל שריחמו עליי מלמעלה ושינו את מצבי בהתאם לתוכנית העליונה של ההתפתחות הטבעית. אני פעלתי בעצמי לשם ההתקדמות שלי והשתתפתי בהשפעה.

צריך ללמוד מכל מצב כמה היה כדאי להכין את עצמך אליו. לעולם לא נותנים לנו מצבים שבהם אנחנו נידונים לכישלון. בהתאם לסדר המדרגות והיחס בין האור והכלי, כל פעם מתגלה "רשימו" שלילי חדש יותר חזק ויותר עמוק תחת השפעת האור שאיתו אני צריך לעבוד.

יש לבוא בטענות רק לעצמי: למה לא הכנתי את כל האמצעים בצורה נכונה, כך שברגע גילוי הבעיה אוכל לתקן אותה מיד. בצורה האידיאלית זה אמור לקרות בדיוק כך.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 02.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
דרך קשה או קלה, אבל אין דרך אחרת
נכונות לקבל שינויים לא נעימים
קבוצת בוני הבמה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest