דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / העיקר הוא בשביל האדם, וההכרחיות היא בשביל הבהמה

העיקר הוא בשביל האדם, וההכרחיות היא בשביל הבהמה

שאלה: איך אני יכול לדעת מראש לאן ללכת? איך מראש לשאוף למדרגה הבאה של דבקות, אם היא נפתחת כבר בדיעבד?

תשובה: אכן, בדרך אנחנו לא יודעים שום דבר ולא יכולים למצוא בתוכנו שום נקודת ציון חוץ מ"רשימו" השבור. כדי ליישם אותו בצורה נכונה אני זקוק לסביבה מסוימת, מציאות מסוימת, כלומר, אני זקוק לקבוצה. ומימוש ה"רשימו" מתבצע על ידי האור.

באופן כללי, יש כאן כמה מרכיבים: "רשימו", הרצון הכללי שלי עם כל המאפיינים שלו, הקבוצה שבה אני נכלל, והאור שעובד עלינו. אם בקרב המרכיבים הללו אני רוצה להיות חלק נאמן ופעיל של המערכת, אני צריך לבטל את עצמי, להידבק לחברים ולראות בהם גדולי הדור.

אני צריך להזדקק לאור המחזיר למוטב, להשפעת הבורא, שבזכותו אנחנו מתחברים בינינו. אבל לאיזו מטרה אנחנו מתחברים? כדי להפוך למשען שלו, או מקום הגילוי שלו. לשם מה? כדי לעשות לו נחת רוח.

לכן, אני חייב לבנות בתוכי את כל הפרטים, ככל יכולתי, ולהתחיל לעבוד.

אבל מלכתחילה אין בי שום דבר רוחני, אלא רק רצון "בהמי". דווקא בתוכו מתעוררת הנקודה, מדרגה יותר עליונה – דרגת ה"אדם", או בורא. זה הוא ה"רשימו" השבור שאני לא יכול לממש עד שלא יביאו אותי לקבוצה, לספרים, למורה, ובאופן כללי – לאור המחזיר למוטב. אז אני מבטל את הרצון לקבל שלי ומבדיל בי רק את ה"רשימו" שאותו אני רוצה לכלול בקבוצה.

אני מוציא את הנקודה הזאת מליבי ומכניס אותה לקבוצה, כדי שהיא תחייה שם ותקבל השפעה מכולם. כך, דרך החברים, אני מקבל את המאור המחזיר למוטב, יחד איתם אני לומד, עושה כל מיני פעולות, ומשתנה בהדרגה.

ובתוך הרצון לקבל שלי אני משאיר רק את המינימום ההכרחי – "לא יגונה ולא ישובח". זו ה"בהמה" שלי, דרגת ה"חי", בעוד שבתוך הקבוצה אני מפתח את דרגת ה"אדם".

העיקר הוא בשביל האדם, וההכרחיות היא בשביל הבהמה

מתוך השיעור על "מאמר לסיום הזוהר", 30.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
את מה שהאגו לא צריך להבין
או שאני אעסוק בבעיות, או שהבעיות תעסוקנה בי
לאן הובילה אותנו שרשרת התפתחות הגֵנים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/kkHMr

One comment

  1. כבוד הרב שלום,
    אני מאוד נרגש לפנות אליך בצורה ישירה אך כנראה
    שכך, בכמה ניסיונות קודמים דרך חברים בבני ברוך
    זה עלה.
    אני אברהם לוי בן 55 מתגורר לאחרונה בפתח תקווה.
    אני נכה צ ה ל 80% נכות אחרת הייתה לי אפשרות להיות נוכח פיזית בשיעורי בוקר.
    אני תלמיד שלך מזה כ 8 שנים. לצערי רק דרך הטלוויזיה.עובד בתחום המזון מזה 30 שנה. שף מטבח
    יועץ קולנרי. יועץ לתזונה נכונה. ולאחרונה מרצה
    באונברסיטה בתחום אומנות הבישול.
    מזה יותר משנה שאני עובד על מחקר בנושא מזון
    לגוף ולנפש. הקשר הברור- חלבונים.
    אשמח מאוד לפגוש אותך.
    קיימת אפשרות . ברגשי כבוד והערכה
    אברהם לוי
    הא"רי הקדוש 22 פתח תקווה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest