"העולם עגול"

שאלה: הכל תלוי ברצון שלנו. אולם איך ניתן לצאת מהרצונות ה"שבלוניים" שלנו שכרוכים עם העולם הזה?

תשובתי: אנחנו לא תופסים את העולם כ"עגול", עדיין נדמה לנו, שהוא ישר ושבעזרת האגואיזם אנחנו יכולים להצליח בו. ובינתיים הוא כבר "שינה תוכנית": עכשיו ניתן להשׂיג הצלחה רק בדרך של איחוד. זהו כבר אלגוריתם אחר לחלוטין, ואילו אנחנו כמו תמיד "לא מבינים".

אלפי שנים האדם השׂיג הצלחה בהתאם לגודל האגואיזם שלו, אבל ב – 50 השנים האחרונות המגמה הזאת מסתיימת. אנחנו מתקדמים יותר ויותר הלאה לעבר עולם אינטגראלי, ובעולם אינטגראלי, מי שמחובר יותר עם האחרים, הוא זה שמפיק את התועלת המרבית. אנחנו רואים, שככל שהאדם קושר יותר קשרים, ככל שהוא מושך יותר מדינות, כך הוא משיג הצלחה רבה יותר. בני האדם מרגישים את זה באופן אינסטינקטיבי ונמשכים להחלטות אינטגראליות.

אולם אנחנו עדיין לא מבינים, שההצלה מהצרות דורשת שנהיה מחוברים הדדית גם ברמה האנושית, מעל למערכת הבנקאית, התעשייה העולמית ושאר המנגנונים הגלובאליים. המצב הזה החל להופיע לאחר מלחמת העולם השנייה, כשנוסדו האומות המאוחדות, אונסק"ו ושאר הארגונים בינלאומיים. אולם גם הם ממשיכים לפעול בשיטות אגואיסטיות, במקום לקבל גישה שלמה וכוללת.

למעשה, שיטות חינוך דומות צריכות להתבסס על תפיסה אחרת: כולם חשובים, כל המדינות דורשות יחס שווה. למה לחלק מהמדינות יש זכות ווטו על כל החלטה ולאחרות אין? אז מה אם מישהו קטן ומישהו גדול? במערכת "עגולה" דווקא הגדולים צריכים לוותר יותר, כי אחרת הם דואגים רק לעצמם.

הגישה שלנו מעוותת לגמרי, ולמרות זאת אנחנו כבר מרגישים, שהעולם הופך להיות באמת "עגול", אינטגראלי ומחובר הדדית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 11.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לימוד? זה לא בשבילי!
אף אחד כבר לא יצליח להסתתר בעולמו הקטן והחם
חוקי האורגניזם העולמי