דף הבית / חינוך, ילדים / העולם נמצא בפרשת דרכים

העולם נמצא בפרשת דרכים

dumy_100_wp.gif

היום נדבר על המשבר שפקד את כל האנושות ועל הפתרון האפשרי שמציעה שיטת החינוך האינטגרלי.

בימינו האנושות נכנסה לתקופה קשה ומצאה את עצמה במצב שבו היא חשה את עצמה אבודה לחלוטין.

אפילו האנשים שעוסקים בבעיות החברה, המשפחה, החינוך, ההשכלה, בבעיות הסוציאליות, המדיניות והחברתיות אינם יכולים למצוא פתרון לאותן הבעיות שמתעוררות כיום בכל אדם באופן פרטי, בחברה ובפעילות המדינית. נכנסנו למצב בלתי מובן.

אולם בשנים האחרונות (70-80 שנה) המדענים מתחילים לנחש מה מתרחש. החל משנות ה-20 של המאה הקודמת נוצרו המאמרים הראשונים על כך שהעולם נכנס לתחום התפתחות שונה לחלוטין, העולם עולה לדרגה שונה – דרגת ההתפתחות האינטגרלית. על כך כתבו חוקרים רבים. בשנות ה-60 של המאה הקודמת דיבר על כך "המועדון הרומי" הידוע ולאחר מכן מדענים וקהלים אחרים רבים.

כיום במהלך התפתחות המשבר, הגענו למצב עמוק וקשה מאוד שממנו איננו יכולים למצוא מוצא.

קודם, המשבר היה נוגע רק בבעיות החינוך והשכלת הילדים. לא היינו מסופקים ממה שקורה, אבל השלמנו עם כך בצורה כלשהי, למרות שנוכחנו לראות שבית הספר אינו מחנך את הילדים, שילדינו סובלים מאכזריות, מאלימות, מיחס לא טוב בבית ספר. אבל סבלנו את זה.

אחר כך התחלנו לשים לב כיצד לפתע האנשים מפסיקים לדאוג למשפחה, המשפחה מתחילה להתפרק, מה שלא היה לפני 100-200 שנה. אם במהלך כל ההיסטוריה של האנושות היה מקובל שהאדם היה חי במשפחה עם ההורים ולאחר מכן היה מקים בעצמו משפחה, ואחר כך גם ילדיו, והם כולם התאחדו לבית משותף, היום כל זה עובר הידרדרות קריטית. האנשים התחילו להתגרש, הילדים החלו להתרחק מההורים, האנשים לא רוצים להתחתן ולהוליד ילדים. זה הפך לדבר שבשגרה, עד כדי כך שהיום האדם בכלל לא רוצה להקים משפחה. גם זה משבר, הרי תופעה כזו לחלוטין אינה טבעית עבורנו, בני האדם.

ומה יהיה עם הדורות הבאים? אנחנו כבר היום עומדים בפני בעיה דמוגרפית, שלמעשה הזקנים רבים מהצעירים. ולא ידוע מי יפרנס אותם לעת זקנה. ומה יהיה איתכם אם אין לכם ילדים? מי יתמוך בכם?

האנשים אפילו לא מעלים בדעתם שדור אחד תומך בשני. חייבים להיות מינימום שלושה דורות: זקנים, הורים וילדים, שהם יתמכו, יחנכו זה את זה, ימסרו ידיעות, את מבנה הבית, שהצעירים ידאגו לזקנים והזקנים ימסרו לצעירים את הניסיון ואת יסודות החיים. גם זה לא קיים.

לאחר מכן הופיעו הבעיות עם הסמים, עם הדיכאון, ובעוצמה כל כך קשה, שהיום כפי שקובעים הרופאים שהדיכאון הוא המחלה מספר אחת של המאה, ולא רק היא בפני עצמה אלא לפי אותן תופעות הלוואי שהיא מעוררת. הסיבות לרוב המחלות בעולם, השורשים שלהן מקורם בדיכאון, בדאגות קשות מאוד, בנתק, בהרגשה של האדם שהוא הולך לאיבוד.

המשבר האחרון כולל בתוכו גם את המשבר במדע וגם בהשכלה, בכל. המשבר במדע התחיל מכך שהפסקנו להאמין בו. פעם חשבנו שבעזרת המדע אנחנו נגיע לחיים טובים, נגיע לחלל, נכבוש אותו, נתיישב בפלנטות אחרות, חשבנו שלפנינו אפשרויות בלתי מוגבלות. ולפתע, אנחנו סוגרים את כל התוכניות של החלל, כבר לא מעניין אותנו החלל, אנחנו כבר לא חושבים שנמצא שם משהו. בסופו של דבר הכול מתקפל.

האדם מרגיש את עצמו מדוכא, הוא אינו רוצה כלום.

המשבר האחרון הוא המשבר הכלכלי. הוא המסובך ביותר, הקשה ביותר, משום שהוא נוגע בכל צדדי החיים שלנו. המזון, החימום, הבריאות, הביטחון – הכול מושתת על הכלכלה. והכלכלה מסרבת לתפקד, היא כבר אינה מתפקדת, ואנחנו בעצמנו לא יודעים מדוע זה כך. המפעלים נסגרים, מתנפחות "בועות הסבון" של ההתנהלויות הלא נכונות השונות עם הכסף. וכל מה שלפי החשבונות שלנו היה צריך להתפתח בצורה הטובה עם תועלת עבורנו, מתהפך נגדנו.

אבל מה שמעניין, אף אחד לא יכול להתמודד עם זה, לא המומחים בכלכלה, לא הפוליטיקאים, למרות שכולנו מוכנים לעזור להם, מכיוון שללא הכלכלה אנחנו פשוט לא נשרוד. יוצא, שאיננו יודעים מה לעשות עם זה. כמות עצומה של פעילים פוליטיים מהדרגה הגבוהה ביותר, ביניהם ראשי ממשלות, מתכנסים ביניהם ב- G8, G20 ואינם יכולים להחליט שום דבר. הם אינם יודעים מה לעשות.

מתוך השיעור המקדים של הכנס בליטא, 22.03.12

ידיעות קודמות בנושא:
חוסר ההתאמה בין שתי המערכות
על הישורת הסופית של האגו
הפתרון למשבר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/YDJpw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest