העולם ניתן לנו לעבודה ולא כעונש

נאמר: "נעשה ונשמע". כלומר יש לנו אפשרות לעבוד על הקשר בינינו, לפחות במידת האפשר, בעולם הגשמי, "כאילו" שאנחנו רוצים להתחבר. לכן, אנחנו נמצאים בעולם האשליות הזה, בעולם השקרי. הוא ניתן לנו לעזרה ולא כעונש !

אנחנו בתוך קבוצה הנעה לעבר הבורא, משקרים לעצמנו, משׂחקים ברוחניות, בדומה לילדים שמשׂחקים בלהיות מבוגרים, כאילו שנמשכים זה לזה, כאילו שאוהבים את הזולת, הכול "בכאילו". אך אפילו מאמצים חיצוניים כאלו מושכים אלינו את המאור המחזיר למוטב, מקרבים את הבורא אלינו. ובסופו של דבר אנחנו משׂיגים מצב של "ערבות", כשכל אחד ערב לכך שלחבר יהיו הכוחות וההתפעלות הנחוצים לו כדי לעורר על עצמו את אור התיקון (קבלת התורה). (ראה מאמרו של בעל הסולם, "מתן תורה").

אין זה אומר, שאני שׂמח שהשתחררתי מכל הדאגות ונפלתי לכזו חברה שדואגת לי. הערבות נותנת לנו הגנה מהיצר הרע שלנו, מאחר ומאפשרת לנו להחליף את הדאגה לעצמנו לדאגה עבור החברה. במידה שאני מתחיל לדאוג לאחרים, אני מפסיק לדאוג לעצמי. ובינתיים אנחנו נמצאים תחת שליטת "המצריים", כך בחכמת הקבלה מכונה האגואיזם הגלובלי שלנו. ובמידת ההשׂגה של הערבות, אנחנו יכולים לצאת משליטת "המצריים", "לצאת ממצרים". אז אנחנו מפסיקים לדאוג לעצמנו, מחליפים את העבודה האישית בדאגה לחברה.

בכך שיוצאים מהעולם האגואיסטי הפנימי שלנו, אנחנו מתחילים להרגיש מציאות אמיתית. הרי הרצון קובע הכול, זהו כל חומר הבריאה. ואם אנחנו, דרך הערבות, מכוונים את עצמנו לרצון הכללי המשותף, אז במעבר אליו מהרצון האישי שלנו, אנחנו מגלים שם מקום חדש, יקום חדש. כך אנחנו עוברים מעולם לעולם.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות", 17.09.2010

רשומות קודמות בנושא:
כאשר ההחלטה התקבלה
חוק כלים שלובים
כולנו ערבים זה לזה