העולם, מציאות או דמיון – חלק י"א

לסגל את חכמת הידע וההשגה.

שאלה: האם נכון לומר שהבורא הוא אין סופי ולכן אנחנו לא יכולים להגדיר אותו?

תשובתי: עוד מוקדם מבחינתנו לדבר על הבורא. עלינו לדבר על עצמנו ולא עליו: עד כמה אנחנו יכולים לבטוח ברגשות שלנו, להשוות ידע מאתמול עם הידע היום, ללמוד ולדעת כיצד לנתח, לברר, לגלות, כלומר לסגל ולרכוש את חכמת הידע וההשגה. מערכת הידע וההשגה, המתודולוגיה, אלה דברים לא פשוטים. חכמת הקבלה מסבירה לנו עד כמה אנחנו מוגבלים בזה. ההגבלה הזאת נוגעת לא רק לנו, אלא גם למדענים, לכולם.

בעולם שלנו אנחנו לא יכולים לומר דבר בצורה נכונה על ההשגות שלנו, אך ורק בעזרתה של חכמת הקבלה, נוכל לעשות זאת לאחר שעולים למעלה מדָרגת ה"בינה".

בינה (הבנה), זו השגה, ידיעה. כאשר אנו נמצאים למעלה ממדרגה זו, אנחנו מתחילים לקבל אור עליון, אור חכמה, בתוך הרצונות המתוקנים, האלטרואיסטיים שלנו, כלומר מקבלים בכוונה על מנת להשפיע והופכים להיות דומים לבורא. אז, במידת ההידמות אליו, אנחנו יכולים לדבר על השגות, על האפשרות לפקח עליהן ובאופן כלשהו להשוות ביניהן, אבל למעשה זה עוד רחוק מאיתנו.

אחרת אנחנו כל הזמן נסטה ונחשוב שאנחנו מבינים זה את זה ויכולים להשוות זה עם זה. זו בעיה גדולה מאוד. לכן, כמו שכותב ספר הזוהר, בני אדם נמצאים בחושך מוחלט. הם מהלכים עם "עיניים פקוחות", לא רואים כלום ונדמה להם שהם קיימים בצורה נכונה וכל אחד מלמד את השני.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 15.09.2019