דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / העולם מציאות או דמיון – חלק ו'

העולם מציאות או דמיון – חלק ו'

לעלות מעל לחושים גשמיים.

"אולם הוא די ומספיק לגמרי. כי זה הכלל: "כל המשוער ויוצא מהשגחתו ית', לבוא לכלל מציאות, לטבע הבריאה, הרי יש בו משום ספוק מוחלט". כמו שלא יתעורר לאדם, שום תביעה לאצבע ששית לכף ידו, כי חמשת האצבעות מספיקים לו לגמרי בהחלט." (בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה").

אנחנו מסודרים בכזו צורה, שחמש אצבעות בכל יד מספיקות לנו.אם הייתה לנו אצבע שישית, במה היא הייתה מפריעה לנו? למשל, לקוף יש אצבע מיוחדת שבעזרתה הוא נאחז בענפים, זה היה לא רע גם מבחינתנו אבל אני לא צריך יותר! אני לא מרגיש שום צורך באצבע נוספת. כך זה בכל דבר, בכל החושים שלי אני לא מרגיש שחסר לי משהו.

מכשירים כמו טלסקופ, מיקרוסקופ, זוהי רק הגדלה כמותית של החושים, הרחבה שלהם. אבל אם אני משתמש בכל החושים שלי, אז אני לא מרגיש שחסר לי חוש נוסף. אני יכול לומר, שהייתי רוצה לשמוע כמו דולפינים, בגלי קול אינפרא ואולטרה. אבל כל זה נובע מהטבע, זו בסך הכל הרחבה ולא חושים חדשים.

באופן כזה, מה שיש לנו, לא מעורר בנו שום תחושות של חוסר, זה לגמרי מספיק לנו, לכן אנחנו לא מתפתחים יותר. הדרך היחידה להתפתחות שלנו, היא בעלייה מעל לחושים שלנו: לא כמה אני אקלוט ואקבל בתוכם, אלא עד כמה אני אוכל לעבוד איתם לכיוון של השפעה. כאן באופן קונקרטי אני מתחיל להרגיש את העולם שסביבי ולא את עצמי, אני מתעלה מעל עצמי. כאן כבר מופיע מדע אחר לגמרי אודות העולם, חכמת הקבלה.

שאלה: אבל אם מספיקות לי חמש אצבעות. וכך אני חי.

תשובתי: כאשר מה שיש לי מספיק לי לחיים, זו דרגת קיום בהמית. אבל אם אני רוצה להבין את המקור של המתרחש, אז כאן רק חכמת הקבלה יכולה לעזור.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 15.09.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5jztc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest