דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / העולם מציאות או דמיון – חלק ה'

העולם מציאות או דמיון – חלק ה'

להרחיב את גבולות ההשגה.

"ומעתה תוכל להשכיל בנקל, אשר כל השמות והכנויים, הבאים בספרי הקבלה, המה גם כן ריאליים וממשים, אף על פי שאין לנו שום השגה בהנושא.

משום שיש להעוסקים בהם, סיפוק גמור, של הכרות מלאה לשלימותה הסופי. דהיינו, גם כן רק הכרת של פעולות, המתפעלים ונולדים, מתוך שתוף של אור העליון עם המשיגים אותו." (בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה").

יש גבול לידע ולהשגה שלנו. חכמת הקבלה אומרת שאתה כל הזמן משיג לעומק, לרוחב, נכנס לכל המרחבים של הווקטורים ומגלה אותם במלואם. אבל בכל זאת אתה משיג רק את המציאות הזאת, שממלאה אותך. ואת המציאות שלא ממלאה אותך, אתה לא משיג ואפילו לא יודע אם היא קיימת או לא. וכאן נשאלת השאלה: מאיפה המקובלים יודעים, שישנה עוד מציאות? האם הם השיגו אותה בעצמם? אם כן, אז למה הם לא מדברים עליה כעל עוד דרגה של השגת המציאות?

עולה מכאן שהם מעלים לפנינו חידות או שהם רוצים איך שהוא לעורר בנו עניין כביכול לומר "יש כאן משהו כזה, אבל לא אומר לך". אולם זו איננה הגישה שלהם לעניין. עלינו להשיג את תכונת ההשפעה, את תכונתו של הבורא. הבורא מעמיד את עצמו ביחס אלינו כמשפיע, כאוהב, כמאחד, כעליון כלפינו למרות האגואיזם שלנו. ואנחנו, בכך שאנו עולים מעל לאגו שלנו, יכולים לחקור אותו, להרגיש, להפוך להיות דומים לו. איך אנחנו יכולים לעשות זאת, כדי לא סתם להרגיש את הבורא מתוך הידמות אליו, אלא להרגיש אותו לא מתוך הכלים והתכונות שלנו? זו בעיה.

מתוך שיעור וירטואלי, 15.09.2019

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest