העולם לכף זכות

האדם שוכח שהוא כל הזמן נמצא מול האור, מול הבורא, הטוב והמטיב, ללא כל הגבלות. וכל ההגבלות, המכשולים, ההפרעות, ההרחקה, הכיסוי, זה הכול קיים בתוך האדם עצמו. הוא רק צריך להוריד את הכיסוי הזה, לחסל את ההפרעה, והיא נעלמת.

כי כל ההפרעות שנמצאות בתוך האדם, הן תוצאה מאותה העצלות והגאווה, שאותן הרצון המקולקל שלו מתאר לפניו כהפרעה. צריך להבין, שאם האור העליון ממלא את הכול, אז כל ההפרעות נובעות רק מתוך האדם עצמו.

אם על ידי הסביבה – רב, ספרים, חברים, קבוצה – כל העבודה שקשורה עימה, הוא באמת ירצה להיפטר מההפרעה, זה סימן שמבטל אותה. כי היגיעה הזאת שלו הופכת ל"מסך ואור חוזר". ואותה ההפרעה נבעה מחוסר "מסך ואור חוזר" והופיעה באדם כתוצאה מהשבירה.

כל מצב שלנו נובע מתוך השבירה, כי אין בנו שום דבר חוץ מרצון אגואיסטי שבור שמצייר לנו בתכונות המעוותות שלו כל מיני תמונות וצורות, הרגשות, דעות, מחשבות, רצונות, שנקראים "העולם הזה".

וברגע שאנחנו רוצים להתגבר על השבירה הזאת, אנחנו מבינים שאת כל זה אנחנו חיים בתוך הרצון המקולקל שלנו, שצריכים לסובב אותו לההיפך. אז אנחנו צריכים רק את הרצון "ויהפוך הוא", את הדרישה לזה, שנקראת "תפילה", בקשה, צעקה, שעל זה נאמר: "ניצחוני בניי", שמחייבים את הבורא להחליף את ההרגשה והראייה המקולקלת הזאת לאמיתית.

וברגע שאנחנו מכריעים את עצמנו לתיקון, בכך אנחנו מכריעים את כל העולם שלנו לכף זכות והוא מתהפך. אנחנו חושבים שהבורא עושה את זה, אבל זה מעשה ידינו. האור נמצא במנוחה מוחלטת ותמיד מוכן לשיתוף, לפעולה. הכול תלוי בכך האם אנחנו נוכל להזמין אותו, לחייב אותו לפעולה הזאת.

לכן צריכים לומר: "אם אין אני לי, מי לי!". כי הכול נמצא בידי האדם: הניצוץ הרוחני, הרצון המקולקל, הסביבה שצריך לארגן כך שהיא תייצג מערכת של ערכים נכונים, סולם עדיפויות. ובעזרת כל זה הוא יוכל להתקדם ולדרוש מהאור, מהמקור, תיקון, שיתגלה באותו הרגע שהאדם באמת ירצה את זה.

מצד אחד, אנחנו אומרים שהבורא עושה הכול. ומצד שני, אנחנו אומרים שהכול תלוי באדם. ובאמת, הכול נעשה על ידי האור העליון, הכוח העליון, אבל אך ורק לפי דרישת האדם. אפילו כשאנחנו היום סובלים וכאילו רוצים להיפטר מהסבל, אולם למעשה, אנחנו לא רוצים להיפטר מהסבל. כי אם היינו רוצים, אז כבר מזמן היינו יוצאים מהסבל הזה.

כלומר, את כל הפעולות עושה האור, הבורא, אבל ההחלטות לביצוע מתקבלות על ידי האדם. כפי שנאמר: "יגעתי ומצאתי", ולא יכול להיות אחרת. לכן צריך להבין, שכל האמצעים ידועים ומקום הבירור מובן, וכמו כן מובן מה צריך לברר – את הכוונה שלך, כיוון המחשבה שלך, המטרה.

ואם האדם עושה בירור נכון, משתמש נכון בסביבה, בכל הנתונים שניתנו לו, אז האור העליון מוכן לבצע את הפעולה הזאת, ברגע שהכלי הזה מופיע באדם.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 27.06.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WwwUt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest