העולם כמערכת יחידה

מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 5

שאלה: באחד השיעורים נתת דוגמה ציורית של "כדורי פטל", ואנחנו מאוד רוצים להרגיש אותם. האם יש איזו צורה שנוגעת לחיבור שלנו עם העולם? מה עלינו לתאר לעצמנו לפני שאנחנו יוצאים להפצה או לאיזה שהם אירועים?

תשובתי: אנחנו צריכים לתאר לעצמנו את כל העולם כמערכת אחת יחידה, שמנוהלת לגמרי על ידי הבורא, רק שהוא עדיין לא מתגלה בה ככוח אחד ויחיד, שיוצר, ובכל רגע תומך בהכול. זהו הטבע, הכוח הפנימי שלו, שהוליד ומקיים הכול.

ישנן שתי מערכות של הנהגה: האחת, לקיום החיים, והשנייה, כדי להביא את כל מה שקיים למטרה. ואנחנו רוצים לגלות אותן, כי זה נחוץ לכל האנושות לקיום נורמלי מוצלח. המערכת הזאת, הכוח הזה, בכוונה לוחץ עלינו כדי שאנחנו נגלה אותו, ובאופן כזה מוביל אותנו קדימה.

לכן צריכים לתאר לעצמנו את כל העולם בצורה של מערכת אחת יחידה, כולל כל החלל וכל היקום. היא התפתחה מנקודה אחת ויחידה, התפשטה לפי חוקים פיזיקליים מסוימים, השיגה תוך כדי תהליך האבולוציה את מה שאנחנו רואים היום, ואפילו יותר מזה, גם את מה שאנחנו לא רואים.

הפיזיקאים אומרים שקיימת כמות עצומה של יקומים, אבל אנחנו רואים רק פרומיל, חלקיק קטנטן של כל מה שקיים.

ואילו אנחנו מדברים על הכול, כי אנחנו רוצים לגלות מה זה, למה ובשביל מה. זה מביא אותנו להבנה של זה, שאנחנו בני אלמוות, לצורך ביצוע המשימה שלנו, להרגשת הקיום האמיתי. ניתנה לנו כזאת הזדמנות ואנחנו צריכים להשתמש בה. ובאופן זהה לתפוס את האנושות.

מתוך שיעור מס' 5 בכנס בנובוסיבירסק, 09.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בואו נחשוב איך לעזור לעולם
הידיים שעליהן מונח העולם
חוקי החיבור בין הנשמות