דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / העולם הנפלא של העתיד

העולם הנפלא של העתיד

חכמת הקבלה מתגלה דווקא בזמננו, מאחר ואנחנו נמצאים בסוף תקופה בת 6,000 שנה של התפתחות האנושות, בשנת 5775, החל מהגילוי הראשון לאדם של הכוח העליון, הבורא.

לכן, כדאי לנו כמה שיותר מהר להשתמש בידע של החכמה הזאת, לצאת מכל הצרות ולהשיג חיים אחרים לגמרי. אנחנו רואים כיצד ההנהגה העליונה משפיעה עלינו וכל פעם מכניסה אותנו למצבים קשים מאוד. וכל זה כדי לחייב אותנו להרהר: בעזרת מה אנחנו יכולים להיטיב את חיינו?

בעל הסולם כתב במאמר "הקדמה לספר הזוהר", סעיף ל"ט: "שכל התכלית, הנרצה להבורא ית', מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדלותו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם, שהכין בעדם". אז היכן כל זה?! כל אדם שואל: "היכן הטוב הזה?! לפחות שלא יהיה כל כך רע!". וכל זה מפני שאנחנו נמצאים בחמשת החושים שלנו ולא יכולים בגבולות הללו, מבלי להתפתח, להשיג את מה שהבורא הכין לנו, כי הם הרי לא מיועדים לזה. החיים האלה, בהם אנחנו קיימים עכשיו, אנחנו קשורים לגוף שלנו. ואילו החיים הנפלאים האלה וכל הטוב שהוכן לנו על ידי הבורא, שייך לנשמה שלנו.

שאלה: זה נקרא "העולם הבא"?

תשובתי: כן. אבל נאמר: "עולמך תראה בחייך". אנחנו צריכים כאן, בחיים האלה בעולם הזה, להשיג אותו. האדם לא רוכש את העולם הבא לאחר מותו, אלא משיג כאן, בעולם שלנו. גם עכשיו אנחנו נמצאים בעולם האין סופי הזה, רק שאיננו מרגישים אותו, מפני שחמשת החושים שלנו, ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש, נועלים אותנו במעטפת הקטנטנה הזאת שנקראת "העולם הזה". אם אנחנו מרחיבים את החושים שלנו בעזרת חכמת הקבלה, חכמת התפיסה, ומיד יוצאים מהרגשת העולם הזה מחוץ לגבולות שלו, מרגישים את "העולם הבא", כלומר העולם הבא בתור להתגלות. ושם מתגלים כל התענוגים שהבורא הכין עבורנו.

בעל הסולם כתב במאמר "יש בחינת עולם הבא, ויש בחינת עולם הזה", ספר "שמעתי": "יש בחינת עולם הבא, ויש בחינת עולם הזה. "עולם הבא" נקרא בחינת אמונה, ו"עולם הזה" נקרא בחינת השגה. ובעולם הבא כתוב "ישבעו ויתענגו, היינו שאין קץ להשביעה. והוא מטעם, כי כל מה שמקבלים על ידי אמונה, אין לו שום גבול". אמונה זה הכוח החדש, אותו אנחנו רוכשים בעזרת לימוד חכמת הקבלה. אנחנו מקבלים את כוח האמונה, חוש מיוחד שבעזרתו אנחנו פותחים את הגבולות של העולם הזה ופורצים החוצה, מתחילים להרגיש שאנחנו נמצאים מחוץ לגבולותיו. אנחנו מרחיבים את העולם, בדיוק כמו שילד יוצא מהחדר שלו ורואה עולם עצום. "מה שאין כן מה שמקבלים ע"י השגה, כבר יש לו גבול. משום שכל מה שבא בכלים דתחתון, התחתון מגביל את הדבר. לכן, לבחינת עולם הזה יש גבול".

שאלה: על איזה גבולות מדבר כאן בעל הסולם?

תשובתי: אם אנחנו יוצאים מחמשת החושים שלנו, אם אנחנו רוכשים חוש נוסף שנקרא חוש של השפעה, אהבה, איחוד וחיבור, אז על ידו אנחנו עוברים לעולם רחב יותר, לספרה יותר נרחבת מזאת שבה אנחנו מרגישים את החיים שלנו, את הקיום שלנו. וזה נקרא גאולה, כשאתה יוצא מהמסגרות של העולם הזה, כמו מצינוק, כמו מבית הסוהר, שמרגיש שהכול לוחץ עליך, הכול מוגבל, בזמן ובמרחב, ואתה לא יכול להשתחרר מכל הצרות, צפוף לך בתוכו, ואז אתה יוצא לעולם מרווח ונפלא.

מתוך תוכניתי ברדיו 103FM, בתאריך 9.8.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7GerD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest